והיות ושני הרבנים היו נפגשים לעתים קרובות, הרה”ג שלמה טביב, והרב דוד יעיש חדד זצ"ל. כל פעם בבית של אחד מהם ולומדים תורה וסודות עליונים בחכמת הקבלה לילה ויום. ותקון חצות בזמנו לא דוחים. ובפרט בערב שבת מרגישים הרגשה עליונה, הן מצד הלמוד הן מצד הנשמה היתירה. והטבילה לכבוד שבת ומקבלים שבת מחוץ לעיר, ואשריו מי שזכה לראות אותם כמו מלאכים ממש, הרה"צ שלמה טביב היה מענה עצמו בכל מיני עינוים והיתה אשתו סובלת בגלל שמענה עצמו, והיה אומר לה שזה למען כלל עם ישראל, וחייב לעשות את זאת, כי מי יעשה זאת, הרוממות מצד אחד, ולקבל עליו יסורים בשביל כל ישראל מצד שני, פעם אחד לפני הסתלקותם, התכוננו והטהרו שני הצדיקים, טביב וחדד, לכבוד שבת במקוה. יצאו מהמקוה היה ביניהם חלופי דברים בדברי תורה. התלבשו ברוחניות. פתאם, הסתכלו ברוח שכלם. כי השלימו תקון שורש נשמתם. אמר הצדיק שלמה טביב שהוא הראשון יעלה השמימה. והרב דאוד יעיש אמר הוא הראשון יעלה השמימה. גמרו ביניהם שיכניסו הטליתות. לתוך המקוה. וינערו אותם במקום. ומי שיתיבש טליתו מיד הוא הראשון יעלה השמימה. ונתיבשה טליתו של הקדוש הרב דאוד יעיש חדד. ונקבע שהוא ייפטר הראשון. ומאחר והוא ידע מתי יפטר הכין לעצמו כל צרכי הקבורה. אפילו חפירת הקבר וציוה לידידיו שיאמרו לאנשים מי יחזיק במטה. וכיצד ינהגו כשיוליכו אותו לבית הקברות. וכששמעו הערבים שהצדיק אומר שהוא יפטר. באו לשכנע אותו להמיר את דתו. ואז יעשו אותו אליל בשבילם אחרי המיתה וישתטחו על קברו. הסיח את דעתם ואמר להם עוד לא יפטר מן העולם. והלכו להם. אחרי שהלכו הערבים מיד ציוה שיביאו עשרה כדים מים, הטהר בחמשה כדים. ואמר התקון שהוא היה צריך לעשות וציוה שישפכו עליו חמשה כדים מים. ולבש את התכריכין שכבר הכין מפשתן בידו גזר ותפר. נפטר. והכריזו עליו שנפטר. ולקחו אותו לבית הקברות. והשתתפו כל הסביבה יהודים וגוים בלויה. והערבים בכו שהוא נפטר יהודי. והיהודים בכו מי יגין על הצבור ומי יהיה אחריו וימשיך במעשיו. כמו כן אחרי חודש נפטר. הרב שלמה טביב. זה נפטר אחרי סוכות והשני בחודש מרחשון והצדיק שלמה טביב אבל בפטירתו של הצדיק שלמה טביב. ציוה שהוא יפטר כדרך כל העם אלא שלא יכינו קבר, אלא יזדמן להם נחש וילך לפני החופרים ואל יפחדו מהנחש ובמקום שיעמוד הנחש ויעלם, שם תהיה מקום קבורתו. ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד, כמו כן כשנפטרו נשותיהם קברו אותם על ידיהם, והעם היו משתטחים על קבריהם. והיו מדליקים נר לעלוי נשמתם, בכל צרה שלא תבוא על היהודים במקום. זכותם תגן בעדנו, ובעד כל ישראל אמן. וזה אחד מני אלף מה שיכלתי לכתוב מעלותיהם, ומי יספר גדולת הצדיקים, ומי יכול לעמוד על מעשיהם, כי היו מסתירים מעשיהם, מפני ענוותנותיהם.
23
ינואר
רציתי לברר לגבי מרי דאוד חדד יותר פרטים מכיון שהשם של סבא רבא שלי גם אותו דבר והוא נפטר בתי ן .