r פירוש אור האפילה לפרשת קדושים - נוסח תימן

פירוש אור האפילה לפרשת קדושים

23 ינואר

והתקדשתם והייתם קדושים, הסמיכו מים ראשונים כלומר נטילת ידים לפני האוכל לְוִהִתקדשתם, והסמיכו מים אחרונים לְוִהיִיתם קדושים, כי אני ה' זו ברכה, ויש אומרים זו קדושת מצות, והיא ההבדלות מהדעות הנפסדות והמדות הרעות. כי איש איש, אמרו איש איש להביא בני נח שהם מצווים בכבוד אבותם, ואמרו, איש ולא הקטן ולא מי שאינו מכיר את אביו. אשר יקלל, עד שיקלל בשם. את אביו ואת אמו לרבות אפילו לאחר מיתתן, דמיו בו, כל מקום שנאמר דמיו בו או דמיהם בם הרי זה בסקילה ממה שנאמר ירגמו אותם דמיהם בם. אמרו ומקלל אביו עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר כי איש איש אשר יקלל, אם היה אביו דיין הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל, ואם היה נשיא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא תאר, ואם הוא בור הרי הוא בכלל לא תקלל חרש, הרי אתה דן בִּניָן אב משלשתן עד הצד השוה שבהן שהוא בעמך אף אביך שהוא בעמך אתה מוזהר על קללתו. אבל קללה בלי שם הרי היא מכלל לשון הרע ולא הקפיד דוד על שמעי אלא על שקללו בשם שנא' השיב ה' עליך.

0