תבא
כו, א, והיה כי תבא וגו'.
יש להקשות:
א' מה טעם אומרו ולקחת מראשית כל פרי האדמה וחז"ל אמרו שאינו אלא מז' המינין.
ב' אשר ה' אלקיך נתן לך מיותר בין אי קאי על האדמה ובין אי קאי אכל פרי וצריך לדעת מה טעם לכתוב זה שהוא מפורסם.
ג' אמרו ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שיבא אל כהן שאינו בימיו.
ד' למה אמר ואמרת אליו ולא ואמרת לו,
ה' אומרו הגדתי היום לה' אלקיך מה הלשון הזה שאמר הגדתי בלשון עבר.
ו' ועוד מה ידע ולא ידעו ה' שיגידנו לו, או היוכל אנוש לדבר עם אלקים חיים. גם למה אמר לשון הגדה.
ואשר לעד"ן לתרץ כל הקושיות הנזכרים ע"ד הרמז שהכתוב ירמוז לסודות נעלמים שידענום מספרי האר"י ז"ל וזהו הרמז והיה כי תבא אל הארץ היא כ"י ארץ החיים בהיות האדם בן י"ג ויום אחד שאז יש לו כח לברר ניה"ק אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה ולא לא"ה כמ"ש וכבודי לאחר לא אתן שאין אחיזה בקדושה אלא לישראל ולקחת מראשית כל פרי הוא סוד הבירורין של ניה"ק שתעלה אותם בכח התפלה והתורה ומעשים טובים למ"ן למעלה ושמת בטנא ה"ס יסוד דנוקבא והלכת אל המקום ה"ס ז"א שתכוין בזה כדי לחברה עם דודה וזהו אשר יבחר ה' אלקיך בו שהוא עיקר ועצם כל האצילות ובאת אל הכהן ה"ס המחשבה העליונה ששם נברר הפסולת מהאכל אשר יהיה בימים ההם הפרצוף השייך לבחי' היום ההוא והשבוע והחדש והשנה, שכל יום ויום יש לו בחי' פרצוף מכוון אליו ואמרת אליו שכל תפלה שלך תהיה אליו הגדתי היום הוא אותו היום ממש השייך לאותו הפרצוף, הגדתי המשכתי הבירורים לה"א סוד הז"א של אותו פרצוף. כי באתי אל הארץ שיש לי אחיזה בארץ החיים ויש לי כח לעשות זה בחסדי השי"ת. ואז ולקח הכהן הטנא מידך, שאותה התפלה ואותה מצוה מקבלה ועושה אותה עטרה לראשו וענית ואמרת ה"ס הוידוי שאחר התפלה כדי שלא יקטרג השטן בשעת נ"א. השקיפה ממעון קדשך השפע שאחר הייחוד היורד לעולמות סוד המ"ד, להוסיף שלום טובה וברכה לכל.
כתיבת תגובה