לז, את כספך לא תתן לו בנשך וגו'.
ידוע שרוב בנ"א להוטים אחר חמדת הממון, לפיכך החמירה תורה גבי רבית דעובר עליה בשני לאוין, מפני שגורם לאדם לבוא לידי כפירה בהשגחת הב"ה על ברואיו רח"ל, שחושבין שבכחם ובעוצם ידם הן מרויחין בסבת הריבית, ואין תולין בטחונם בשם יתברך המשגיח על הכל, ויהיו להיפך וכמו שאמרו חז"ל מלוי בריבית יותר ממה שמרויחין מפסידין, ולא עוד אלא שמשימין משה רע"ה חכם ותורתו אמת, ואומרין אלו היה יודע שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו. ותלה הכתוב מצוה זו ביציאת מצרים ללמד שכל המודה במצות ריבית הוא מודה ביצי"מ, שעל מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים שתקבלו עליכם מצות רבית (בספרי). ולפיכך צריך האדם להתרחק מזה תכלית הריחוק בכדי שבזה יוכר שהוא מאמין בשם יתברך אמונה שלימה. נאמר בסוף פרשת רבית אני ה"א, ודרשו חז"ל כל המקבל עליו עול מצות רבית מקבל עליו עול מלכות שמים, וכל הפורק מעליו עול מצות רבית פורק ממנו עול מלכות שמים, עכ"ל. וטעמא לפי שהאדם להוט אחר חמדת הממון הזהירה עליה תורתינו אזהרה יתירה עד שאמרו חז"ל כל הפורק ממנו עול מצות רבית פורק ממנו עול מלכות שמים, להודיענו כמה עונשה של רבית, שכל המודה בה הוא מודה בכל התורה כולה, וזוכה ג"כ לירש את הארץ וכמו שסיים הכתוב ע"ז לומר דכל הדר בא"י מקבל עליו עול מלכות שמים.
כתיבת תגובה