יד, ב, זאת תהיה תורת המצורע.
במדרש משה מזהיר את ישראל ואמ"ל זאת תהיה תורת המצורע, תורת המוציא שם רע, עכ"ל. לפי שקשה לשון הרע שפוגם אפילו נפשו של אדם, ולפיכך האריכו במדרש שם להזהיר האדם ע"ז, לפי שלה"ר הוא שקול כנגד ג' עבירות ע"ז ג"ע וש"ד, וכמו שדרשו חז"ל על הא דכתיב לשון מדברת גדולות. ולפי שלא יאמר האדם הצרעת מקרה הוא, לפיכך התחילה התורה הצרעת בתחילה באדם עצמו, ואח"כ בבגדים ואח"כ בבתים, להודיענו שבגרמתו הן באין דנכתבו בהיפך, לפי שהקב"ה אינו מתחיל לייסר את האדם אלא בדבר הקל אולי ירגיש ויחזור בתשובה, ואם לא הרגיש בנגעי הבתים מביא בבגדים, הרגיש מוטב ואם לאו מביא בגופו שהוא החמור מכולן, בכדי שירגיש ויחזור בתשובה שלימה כדי שיתרפא מצרעתו. ולפיכך האדם המשכיל לא ירבה בדברים שמא יבוא לידי כך, וירבה בשתיקה כמו שהפליגו חז"ל ע"ז ואמרו מלה בסלע משתוקא בתרין, ונסיים במאמר התנא ולא מצאתי לגוף טוב אלא השתיקה.
כתיבת תגובה