r פירוש קיץ המזבח לפרשת שמות - נוסח תימן

פירוש קיץ המזבח לפרשת שמות

23 ינואר

 ג, א, ומשה היה רעה וגו'.


במדרש זש"ה יודיע דרכיו למשה לבנ"י עלילותיו, ב"ו מדותיו ועלילותיו מעוותות הן, אבל מדותיו ועלילותיו של הקב"ה רחמניות הן וכו', עכ"ל. באו ללמדינו שלא יהרהר אדם אחר מדותיו ועלילותיו של ממ"ה הקב"ה אף שהן בעיניו היפך הטוב, משא"כ ב"ו אפילו הטובות שלו מעוותות הן. ולפיכך האיש המשכיל על כל מה שנגזר עליו מן השמים יתן שבח והודאה לשי"ת על כל מדה, וכמו שאמרו חז"ל ואהבת את ה"א בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאוד מאוד, וכולן תכליתן טובות הן. ולפיכך הודיע הקב"ה למשה רע"ה שכל מה שעשה לישראל תכליתן טובות, ובכדי שיספרו ישראל מה עשה הקב"ה עלילות במצרים, שלבסוף ריחם על ישראל וגאלם ברחמיו הרבים, שכ' וירא"א את בנ"י ויד"א. ד"א ומשה היה רעה, במדרש זש"ה כל אמרת אלוה צרופה, אין הקב"ה נותן גדולה לאדם אא"כ בודקו ואח"כ מעלהו לגדולה. שני גדולי עולם בדקן הקב"ה, משה ודוד, ונמצאו נאמנים וראויין להנהיג את ישראל ובחר בהם והעלם לגדולה. ללמדינו שאין האדם מוכשר ומוכן לשום דבר, אא"כ הוא רצוי במעשיו הטובים לפני הקב"ה, שילמד מגדולי עולם בק"ו, ומה אלו בחר בהם הקב"ה בשביל מעשיהם הטובים, כ"ש וכ"ש שאר אדם.


 

0