"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (כג, ב)
למה הקדים ההספד לבכי? לפי שבא אברהם אחר העקידה והיה שמח ביותר על כך שעמד בניסיון ומרוב השמחה לא היה יכול לבכות, לכן הוצרך להספיד תחילה כדי לעורר הבכי.
(מנחת יהודה – לרבי יהודה ג'זפאן זצ"ל)
"ויאמר בוא ברוך ה'" (כד, לא)
אחז"ל שדבר זה שם הקב"ה בפיו של לבן. כלומר, ה' שם בפי לבן תיבת ברוך לומר בא ברוך, להורות שאליעזר יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך. ולפי דרכנו בביאור הפסוק הקודם – "ויהי כראות את הנזם ואת הצמידים על ידיה וכשומעו את דברי אחותו וגו'", דהיינו ששמע והבין דברי אחותו לרעה שהתכווין אליעזר לדבר מכוער ח"ו וקינא ע"ז ורץ לפגוע בו, ואז בראותו שהאיש איננו כי עמד "על הגמלים" שהיה למעלה מהם באויר "על העין" נחה חמתו ושקטה והשיב אל לבו לאמר דלית גוברא הדין הדיוטא לתבוע דבר מכוער שאל"כ היאך עזרוהו מן השמים להתלות באויר ולעמוד שם כאילו הוא בארץ ובלי ספק שבקדושתו הוא עומד ושם ה' נקרא עליו ולא יצא מפיו דבר שלא כהוגן ודברי רבקה כפשוטן – י"ל לפי"ז, שאמר כאן אין זה כי אם גוברא דמאריה סייעיה לסלקא באוירא ולמיתב תמן ולכן שבחו של אליעזר מזכיר והודה לו כי הוא הצדיק והאמת איתו והוא כוזב בהבנתו וחוטא בריצתו. ושיבחו בפניו ואמר: בוא ברוך ה', שאתה מבורך מפי ה' ומארך סייעך בהדין.
(מקום מקדש – לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
"אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יוצאת" (כד, מה)
שמא יש לומר שעשה השם ב"ה כן כדי שלא יתלה אליעזר הדבר בשביל זכותו. וכדי שיידע אליעזר שבשביל תפילת אברהם אבינו ע"ה הקדים הקב"ה יציאת רבקה קודם תפילתו. וזהו "אני טרם אכלה", כדי שלא יתלה הדבר בתפילתו, ושתוודע לו מעלת אברהם אבינו לפני הקב"ה. ומכאן למדנו שאל יתלה האדם בזכות עצמו, אעפ"י שיש בידו מצוות ומעשים טובים, אלא יתלה בזכות אחרים. ובזה יובן מה שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה בתפילת העמידה בח"י ברכות תחילה "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" לרמוז שתיזכר ותעלה לנו זכותם כדי שתישמע תפלתנו. וזהו מה שאמרו רז"ל "כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים". לכך נרמז בס"ת "אני טרם אכלה לדבר אל לבי" בגימטריא רצה לרמוז שבזכות אברהם אבינו רצה הקב"ה למלאת שאלתו, וזהו "והנה רבקה יוצאת".
(עץ החיים – לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל)
כתיבת תגובה