r

שירת תימן בִּרחובות, במסיבת ר"ח אדר

23 ינואר

בליל ר"ח אדר הַשַּׁתָּא, בסימן "מרבין בשמחה", נתקיימה בעיר רחובות מסיבת שירה תימנית, ביוזמת עזריאל ג'ראפי ושאר חברים מבוגרי הקורסים לשירת תימן.


המסיבה נתקיימה ליד שולחנות ערוכים בביהכ"נ "עץ חיים" (ע"ש ר' חיים אלכסאר ז"ל), בשכונת שעריים ברחובות. הופיעו בה חוקר שירת תימן ד"ר אורי מלמד והמורֶה- הפייטן ישראל ימיני. הללו לימדו וביצעו יחד עם הקהל כמה מן השירים המיוחדים והנדירים בשירת תימן וספרד, בחלקם בביצוע בכורה ראשוני וייחודי.


לבד משירים ידועים, כגון "רצֵה שיחי", לרשב"ג, "יא מֻחיִי אלנֻּפוּס" (= הוי מחייה הנפשות) לר"ש שבזי, ועוד – הוּשְׁרוּ הפעם פיוטים מיוחדים לחודש אדר שיש בהם מזכרון הפורים ומקרא מגילה, רובם אינם ידועים לציבור הרחב ואף לא לבני תימן עצמם.


כידוע, הדיואן התימני מכיל שירים רבים לשבת וחול, אך רק מעט שירי חגים ומועדים, בהם הפיוט "שְׂמַח דודי ביום פורים, וְיִיטַב לבבך וְשׁוֹרֵר על נבָלים" לר' אברהם בן חלפון (תימן, המאה ה-13).


גם המשורר התימני בן המאה ה-16, ר' יחיא אלצַ'אהִרִי חיבר ב"ספר המוסר" שלו פיוט "לאדר אֶענה בשבָח ושירים", עִם שאר שירים מיוחדים לכל חודש וחודש. במסיבה הנ"ל שׁר הזמָּר-פייטן ימיני, במיוחד את שני השירים הללו (הבנויים במשקל "המרוּבּה" הנפוץ בשירת ספרד ותימן) בשלל מנגינות תימניות, והציבור השיב במענֶה (גַּ'וַאבּ) כמקובל.


הֶחבר יצחק נהארי, בן העיר יבנה, הדגים בפנינו את שירו של הפייטן האיטלקי הנודע עמנואל הרומי (המאה ה-15) "באדר אהיה יושב ודורש, ואזכיר חסדֵי המן וזרש" ("חסד"- מעשה רע, תועבה.  ראו ויקרא כ, יז).


לסיום השמיע ישראל ימיני את שירו של הרמב"ם שחתם בו את חיבורו ההלכתי "משנֵה תורה". השיר נקרא "בִּשְׂדֵה תבונות קָצרו הקוצרים", ונלמד בשעתו בלחן מפי הפייטן והחזן יחיאל עדאקי ז"ל (1903- 1980).  אכן, פיוטים נדירים שאפילו חובבי שירה מובהקים לא זכו לשמוע אותם עד כה. לתשומת ליבם של אנשי מורשת הרוצים לחזור ולהחזיר בניהם לכוּר מחצבת אבותיהם, וגם להוסיף עליה שירים ערֵבים וּמִגוון ערכים כהנה וכהנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

0