r תשובת כמוהר"ר חיים קורח זיע"א מכתי"ק - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

תשובת כמוהר"ר חיים קורח זיע"א מכתי"ק

23 ינואר

טלטול המגילה בשבת


תשובה: לענין טלטול המגילה להביאה לבית הכנסת כשחל פורים במוצאי שבת, עיין שערי  תשובה שהביא דעת הפר"ח והשיירי כנסת הגדולה, ובסוף כתב ויש להחמיר שלא להביאה על ידי קטן אלא ימתין עד שתחשך או יביאנה בצנעא לבית הכנסת ומעיין בה קצת דרך לימוד דאז לא מיחזי כל כך כהכנה, עיי"ש הל' מגילה סי' תרצ"ג. עכ"ל.


ביאורים



הנה מריהטת לשון תשובת מו"ז משמע לכאורה דגם הפר"ח ושכנה"ג מיירי בטלטול המגילה להביאה בשבת לבהכנ"ס לצורך קריאתה במוצאי שבת, אך נראה דשני עניינים הם, הא' אם שרי לטלטלה בביתו ממקום למקום או לקרוא בה בשבת, הב' אם מותר להביאה מבעוד יום לביהכנ"ס, או שמא אסור משום מכין משבת לחול. והפר"ח ושכנה"ג מיירו בטלטול גרידא של המגילה בשבת, ולא איירו בהבאת המגילה מבע"י לצורך מוצאי שבת, ואפשר דאף אם הותר לטלטל מגילה בשבת עדיין אסור להביאה מבע"י. ואמנם מדברי השע"ת משמע דכרך  שתי השאלות זו בזו.


וז"ל שערי תשובה שם: ולענין אם לטלטל המגילה בשבת ולהביאה לביהכנ"ס מבע"י לליל פורים שחל במוצ"ש עיין לעיל סי' תרפ"ח בט"ו שחל בשבת שכתב הפר"ח דאסור לטלטלה, ובשכנה"ג סי' ש"ח מסתפק בזה. ובש"ח הביא בשם מטה יהודה דגם להפר"ח אין איסור אלא אם חל בט"ו כיון דיש בו חובת הקריאה, אבל בשאר שבתות לא שייכא גזירה דרבה ולמה יאסר לקרוא בה הקורא בתורה. וממילא כיון דמותר בקריאה מותר בטלטול. וכן נראה דעת השכנה"ג וכן מנהג העולם להקל. עכ"ל. ועיין לעיל סי' ש"ח בש"ת הבאתי מא"ר דמגילה דינה ככתבי הקודש, ודברי הפר"ח דאוסר, ולפי מ"ש המט"י י"ל דלא פליגי דהא"ר מיירי בשאר שבתות השנה ובזה גם הפר"ח מודה. ואמנם לענין הבאה לבהכנ"ס קודם הלילה הייתי מונע מזה משום הכנה משבת לחול, וע"ד שנתבאר סי' תרס"ח. ועתה מצאנו כן בהשמטות שבסוף ספר מו"ק עיי"ש. ויש להחמיר שלא להביאה ע"י קטן וכו' אלא ימתין עד שתחשך או יביאנה בצנעא מבע"י לבהכנ"ס ומעיין בה קצת דרך לימוד דאז לא מיחזי כ"כ כהכנה. עכ"ל השע"ת.


ומבואר מלשונו שרצה להעמיס בדברי הפר"ח דלדידיה כיון דס"ל דמגילה אסורה בטלטול בשבת ממילא אי אפשר להתיר לטלטלה בשבת לצורך הבאתה לביהכנ"ס.   ולדעת האומרים דרק בט"ו שחל בשבת יש לאסור, אבל בשאר שבתות לרבות שבת שהיא ערב פורים מותר לטלטל כיון שאינו זמן קריאה, ומינה רצה למילף דה"ה דמותר להביאה בשבת לבהכנ"ס לצורך מוצאי שבת, לולי הטעם של הכנה משבת לחול דאסור להביאה מבע"י אף ע"י קטן. וכל זה משום חומרא. וקצת צ"ע איך אפשר ללמוד מהיתר טלטול מגילה בשבת שהוא ענין בפני עצמו לאיסור מכין משבת לחול, שהרי איסור הכנה משבת לחול הלכה רווחת היא, וצא ולמד מהא דאין מדיחין כלים משבת למוצאי שבת עיין רמב"ם פכ"ג מהל' שבת ה"ז ושו"ע סי' שכ"ג. והשתא מובן אמאי הזכיר מו"ז לד' הפר"ח ושכנה"ג בדין הבאה משבת לחול כיון שגם השע"ת רצה לדמות דין טלטול לדין הבאה, שאם מותר לטלטלה מותר להביאה, אלא דמשום חומרא של מכין נאסר להביאה מבע"י.


ועם כל זה דברי השע"ת צריכים ביאור, דאם איסור הכנה משבת לחול היא הלכה פסוקה מדוע לא פסיקא ליה להשע"ת מלכתחילה דאסור להביאה מבעוד יום לצורך מוצאי שבת, והלא אף סידור או טלית לצורך מוצאי שבת אסור להביא אלא א"כ ישתמש בהם מבעוד יום. וא"כ אין דין ההבאה תלוי בדין הטלטול בשבת, דגם דברים המותרים בטלטול בשבת אסור להביאם לצורך מוצאי שבת. ועוד צ"ב מ"ש השע"ת או יביאנה בצינעא וכו', דאם ההיתר משום שמעיין במגילה בשבת אמאי הצריך להביאה בצינעא, דאי משום מראית העין אף בצינעא אסור, ואי לית בה מראית העין יביא אף בפרהסיא כיון שהיתר פשוט הוא להביאה אם מעיין בה.


והנה מהרי"ץ בסי' עץ חיים בדיני פורים כתב (מהדו"ב בכ"י שברשות ידידי הרב אליהו קאדי הי"ו) וז"ל: וכשחל פורים באחד בשבת נסתפק הרב שכ"ג בסי' ש"ח אם מותר לטלטל המגילה, והרב אליה זוטא פשיט לה להתירא וכ"נ הסכמת האחרונים ז"ל, וכן נראה בדין דהרי אפשר לקרות בה בשבת, דאסתר ברוח הקדש נאמרה ולמה יגרע משאר כתובים. ולטלטול ד' אמות ברשות הרבים לא חיישינן כיון דאכתי לאו חיובא רמי עליה לקרות, ואף שהפר"ח פסק לאסור משום שמא יעבירנה ד"א וכו', היינו לדידהו בחל ט"ו בשבת.   ותדע שכן הוא שהרי הוא ז"ל חידש דין זה על מ"ש מרן סי' תרפ"ח ס"ד ט"ו שחל בשבת וכו', וטעמא דכיון דזמן קריאתה לבני כרכים וכו' בט"ו חיישינן שיעביר ד"א וכו' כיון דאכתי חיובא רמי עליה, דהכי אמרו בגמ' הכל חייבים בקריאתה ואין הכל בקיאים וכו' ולכן איידי דטריד ונחפז לקיים המצוה חיישינן וכו' משא"כ לדידן בני עיירות דליכא חיובא לא טריד כלל. וכעין זה תי' הר"ן הובא בב"י סי' תקפ"ח גבי תינוק שצריך למולו בשבת דלא חיישינן שיעבירנו ד"א כיון דאחרים לא טרידי דלא חיובא רמי עלייהו מדכרי ליה. ונמצא לפי זה דלדידן לכ"ע שרי לטלטולה. ועיין מ"ר ז"ל ודו"ק ועיין רע"ו פ"ד דר"ה משנה ח' דסבר כהאי טעמא יעו"ש. עכ"ל מהרי"ץ.


ובספר שדי חמד (מער' פורים סי' ה) אחר שנו"נ בד' הפר"ח בדין טלטול מגילה בשבת כתב: והנה אף דבשבת דעלמא מותר לטלטלה, בכל זאת דרשתי כמה פעמים ברבים להביא המגילה לבית הכנסת מערב שבת לפי שכתב הרב חיי אדם דאסור להביא המגילה לצורך הלילה אף במקום שאין חשש משום הוצאה שכל המבואות מתוקנים דאין שבת מכין לחול וכו' עיי"ש.


ויש לעיין בדברי מהרי"ץ אמאי לא הזכיר דין הבאתה לבהכנ"ס מבע"י אי שרי, ולא הזכיר רק עצם טלטול המגילה, והיינו בביתו, דבהא מיירו הפר"ח ושכנה"ג, ולמה לא השמיענו אם בהבאתה יש חשש מכין משבת לחול או לא. והלא הלכה רווחת היא דאין להכין משבת לחול כגון הא דאין מדיחין כלים משבת לחול ואין מציעין את המטות משבת לחול ואין מקפלין את הבגדים כדאי' בגמ' ורמב"ם ושו"ע. ועיין עוד שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' קנה דשם נשאל אם מותר לפלות בגדיו של חול בשבת והשיב: נראה דאסור דתיקון והכנה גמורה היא משבת לחול, ובהדיא תנן בפ' אלו קשרים דף קי"ג ע"א מקפלים את הכלים אפי' ד' וה' פעמים ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצ"ש, וכ"כ הרמב"ם פכ"ג, הרי דאפי' בהצעת המטות שא"צ עיון ולא טורח אסרו בשבת למוצ"ש ק"ו לפלות כליו וכו' עיי"ש. והשתא תקשי אמאי לא כתב דין הבאת המגילה בשבת לביהכנ"ס לצורך מוצ"ש.


ועוד צ"ב דבשלמא טלטולה בט"ו בשבת כיון דזמן קריאתה בכרכים חיישינן שמא יעבירנה משא"כ בשבת שאינה של פורים, ואמאי לא נחוש בחל י"ג בשבת לאסור טלטולה מבעוד יום שמא יעבירנה ד"א ברה"ר לצורך הבאתה לבהכנ"ס. וליכא למימר כאן דאין לחשוש דאחרים מדכרו ליה דהא כולי עלמא צריכים להביאה בשבת לצורך קריאתה בלילה ואמאי אין לחשוש שמא יעבירנה ד"א מבעוד יום, ולכאורה מדסתם משמע דהא פשיטא ליה למהרי"ץ דאסור להביאה מבע"י משום מכין משבת לחול, וכל נידונו הוא האם מותר לטלטלה בביתו בשבת. ועדיין צ"ע אמאי לא כתב בהדיא איסור הבאתה לביהכנ"ס מבע"י.


ואשר נראה לומר בזה הוא ע"פ מש"כ הרמב"ם בפכ"ג ה"ז: ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת, אבל כלי שתיה וכו' ואין מציעין את המטות בשבת כדי לישן עליהן למוצ"ש אבל מציעין מלילי שבת לשבת. ע"כ. והראב"ד כתב: א"א כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול, ע"כ. כלומר דעל מ"ש הרמב"ם לאסור מפני שהוא כמתקן חולק הראב"ד שאין האיסור אלא מפני שהוא טורח לחול ואסור להכין משבת לחול. ועיין במגיד משנה שכתב דאף הרמב"ם התכוין לאסור מטעם מכין לחול, וכ"כ הרדב"ז בשו"ת ומגדל עוז. ולכאורה יש להביא ראיה לדבריהם מהא דאין מציעין המטות משבת לחול דמאי מתקן איכא הכא אלא ע"כ הטעם משום שמכין משבת לחול. ואם כי כך כתבו המפרשים בדעת הרמב"ם שגם ס"ל לטעם מכין משבת לחול, נראה דמ"ש הרמב"ם מפני שהוא כמתקן בא לחדש דלא בכל הכנה אמרינן שאסור משבת לחול אלא כל שיש בה תיקון דבר והכנתו לשימוש מיקרי טורח ותיקון לחול משא"כ בטרחא בעלמא שאין בה תיקון בגוף הדבר אפשר דבכהאי גוונא לא נאסרה הכנה לחול שאין כאן מעשה תיקון, ולא תיקשי מהצעת המטות, דאפשר דשני סוגי הצעת המטה איכא, האחד פריסת הסדין על המטה שאין בו טורח כל כך, והשני סידור כרים וכסתות (עיין שו"ע אבה"ע סי' פ) דהוא טרחא גדולה דבזה מיירי שהוא טרחא גדולה ואין להציע משבת לחול, וכן קיפול בגדים שנאסר משבת למוצ"ש אפשר דמיירי בקיפול שיש בו מעשה תיקון וכמשמעות דברי הרמב"ם בפכ"ב מהל' שבת הכ"ב עיי"ש. משא"כ בטרחא כל שהיא כטלטול מגילה מביתו לביהכנ"ס או טלטול כל דבר שאין בו טרחא לצורך חול אפשר דלא נאסר, ואה"נ דלהראב"ד אף טרחא כל שהיא אסורה בשבת לצורך חול. ובהצטרף הטעם שטלטול המגילה הוא לצורך מצוה אפשר דבכהאי גוונא יש מקום להתיר ולכן לא הזכיר מהרי"ץ איסור הבאת המגילה בשבת לצורך קריאתה במוצ"ש, כיון דאין כאן איסור טלטול בשבת יש מקום להתיר לטלטלו אף צורך מוצ"ש כיון שאין טורח ותיקון.


וסבור הייתי להביא ראיה מהמשנה בשבת מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה וכו' (שבת קנ"א),  וטעם שהותר להחשיך הוא לצורך מצוה, וא"כ כל שהוא צורך מצוה לכאורה מותר בשבת להכין לצורך מוצ"ש, אך שוב ראיתי בספר תהלה לדוד סי' שכ"א שכתב דטעם ההיתר להחשיך על התחום הוא משום שההליכה אין בה משום הכנה כדאיתא בעירובין (ל"ט-א) כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו וכו' עיי"ש דלא מוכחא מילתא.


על כל פנים לדעת המתירים לטלטל המגילה בשבת אפשר דיש להתיר אלא משום חומרא דנראה כמכין לצורך חול יש לחשוש ולאסור לכתחלה זולתי אם מביא בצינעא ומעיין בה בשבת דבהצטרף שניהם התיר השע"ת, כיון שמעיקר הדין אין בזה משום מכין כיון שאין כאן מעשה תיקון. ומטעם זה מתחלה נטה השע"ת לתלות איסור הבאה באיסור טלטול מגילה בשבת, לולי דיש מקום להחמיר. ומטעם זה לא העלה מהרי"ץ איסור הבאת המגילה מבע"י לבית הכנסת כיון שאינו איסור פשוט.


 


 


סוף דבר אע"פ שאנו מדמים להיתר לא נעשה מעשה, ואין לנו אלא מ"ש הפוסקים שאין היתר להביא המגילה מבעוד יום, אלא יש לאַחֵר זמן תפלת ערבית במוצאי שבת כדי שתהיה שהות למתפללים להגיע לביהכנ"ס עם מגילותיהם בלי שום חשש ופקפוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן