אומנות הייצור של השופר עוברת מאב לבן ברוב המקרים, ובדרך כלל אומנות זאת לא נלמדת באופן עצמאי. ישנם יצרני השופרות מסויימים בארץ פעילים במקצוע זה 15 דורות, וכל הסודות המקצועיים העתיקים שלהם נשארים במשפחה.
הדרך הנכונה והכשרה להכין שופר היא מקרן איל בוגר (כבש ממין זכר). את הקרניים על פי רוב אי אפשר למצוא בארץ, ולכן מייבאים אותן, בעיקר ממדינות באפריקה.
הקרן צריכה להיות נקייה מסדקים ומנקבים העלולים לחדור לחלקה הפנימי. עם זאת, במידה שהסדק או הנקב חיצוניים בלבד, הקרן כשרה ויכולה להיכנס לתהליך הייצור.
תהליך הייצור בקצרה:
1. מפרידים את הקרן מהעצם הפנימית שלה.
2. מעבירים אותה תהליך של עיקור בתנור.
3. מיישרים אותה ומלטשים.
4. מנסרים חלק מהקטע הצר של הקרן במקום שבו ניתן לעשות קידוח ישר שיוביל לשטח החלול.
5. מלטשים עם את השטח של הפה – כך שיהיה נוח, וכן את הקרן כולה לגימור יפה.
שאלות ותשובות בנושא שופרות לקוחות מהאתרים הבאים:
https://www.kipa.co.il
https://www.moriya.org.il
https://www.moreshet.co.il
https://www.yeshiva.org.il
1.האם מורידים את קרן האיל להכנת שופר לפני שחיטת האיל
או לאחר שחיטת האיל?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
לאחר שחיטת האיל או הכבש.
ואז מנסרים את הקרניים ונותנים לזה להתייבש .אח"כ מוציאים את כל מה שיש
בתוך חלל הקרן( בשר וגידים ..) מנקים ושוטפים היטב.
אח"כ מנסרים את הקצה הצר ואז קודחים לתוך חלל השופר עד מקום שמגיעים לחללו הטבעי.
מיישרים את הפיה ומרחיבים אותה במקצת ואז שוטפים את השופר שוב ושוב ולבסוף סכים
אותו ב…עראק זחלווי על מנת לחדד את קולו.
זו שיטה ידנית אך כיום הדברים נעשים בבתי חרושת עם ציוד חכם ושם גם משתמשים בחום
על מנת למתוח את השופר ולתת לו את העיצוב הסופי.
2. האם מותר לצבוע שופר מבחוץ?
תשובה
בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תקפו) פוסק:
"צפהו זהב במקום הנחת פה, פסול* שלא במקום הנחת פה, כשר. צפהו זהב מבפנים, פסול* מבחוץ, אם נשתנה קולו מכמות שהיה, פסול, ואם לאו כשר"
המסקנה מדבריו:
א. לא לצבוע באזור הנחת הפה.
ב. לא לצבוע אם זה משנה אם קול השופר.
ובהלכה הבאה פסק:
"המציירים בשופר צורות במיני צבעונים כדי לנאותו, לא יפה הם עושים"
ומסביר המשנה ברורה את דבריו (וכן "ערוך השולחן" ו"שו"ע הרב"): "דלפעמים משתנה הקול מעט בשביל זה"
יוצא בדברי המשנה ברורה, שאם ודאי לא ישתנה הקול, מותר לצבוע את השופר.
אך נראה לי שכדאי בכל זאת להימנע מכך כדי לא לזוז מדברי השולחן ערוך. כי אולי אין אנו יודעים לאמוד בדיוק אם נשתנה הקול או לא, ומדובר במצווה דאורייתא.
שנה טובה
3. חלום על שופר
כבוד הרב שלום וברכה!
חלמתי חלום מוזר ביותר ונראה לי שהוא לא מאותם "חלומות שווא ידברו",
חלמתי שאני תוקעת בשופר בבית כנסת ובחלום תוך כדי שאני תוקעת בשופר אני מתחילה לבכות ולכן אני לא מצליחה להמשיך לתקוע בו, ואז בא מישהו ולוקח לי את השופר וממשיך במקומי… כבוד הרב, האם אני צריכה לעשות משהו מיוחד לגבי אותו חלום? ובכלל מה הוא אומר? אחרי החלום התעוררתי מבוהלת ולא ידעתי מה לחשוב, ומאחר וקראתי בתשובותיך לגבי חלומות הבנתי שצריך להתייחס לחלומות קצת יותר ברצינות… תודה רבה רבה!!!
תשובה
בס"ד
התקיעה שלך בשופר פירושה שאת רוצה להמליך את ה' בעולם.
זה שמישהו לקח לך את העבודה זה יכול להיות בגלל שני דברים – או שעשית משהו שצריך תיקון. אבל הראו לך משמים שזה ביכולתך. ולכן עוררו אותך על ידי החלום.
או שאת עוררת מישהו אחר לעבודת ה' חשובה זו. ואולי שני הדברים נכונים.
נראה לי שזה יותר הראשון – כי אם זה השני למה להראות לך. זה עלול להביא לגאווה מסוכנת. לכן נראה לי הראשון יותר. אבל אולי אין לי מספיק פרטים על החיים שלך ולכן אני עונה בצורה מסופקת.
בכל מקרה תקיעת שופר היא גם תשובה גדולה וזה בודאי מעורר את כולנו לא להיבהל – ח"ו – רק לשמוח באבינו שבשמים.
4. אני לומד בעיר העתיקה וכל פעם אני שומע קולות של שופרות שכנראה באות מבתי כנסת סמוכים או מבתים שמתכוננים לר"ה אני קופץ ישר החוצה כדי ליראות אם המשיח בא כיצד אוכל לזהות את שופרו של משיח?
אגב השאלה רצינית
בתודה מראש
מיהודי המצפה לגאולה
תוכן התשובה
שלום לשואל,
בתקופת המשיח יתקיים בנו הפסוק: " לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְדֹוָד כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים":
לפיכך אפשר יהיה לחוש ולהריח תקופה זו.
אם תחוש אוירה זו ותשמע קול שופר,צא וקבל פני משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו אכי"ר.
בברכה וכל טוב
5. אחת הדוגמאות להידור מצווה הנלמד מן הפסוק "זה א-לי ואנוהו" היא: עשה שופר נאה. כיצד ניתן לייפות ולקשט את השופר?
תוכן התשובה
א. אי אפשר לצפות את פי השופר בזהב, או משום שאז נשמע את קול הזהב ולא את קול השופר (רש"י), או משום חציצה בין פי התוקע לבין השופר (רמב"ן).
ב. גם ציפויו של השופר בצבע לק, גם אם אינו סמיך, אף שלא במקום הנחת הפה, עלול לשנות את קול השופר בלא שנהיה מודעים לכך, ולכן לכתחילה אין להבריק כך את השופר.
ג. בדיעבד, אם בראש השנה לא מצאו שופר אחר, ניתן לצאת בשופר זה ידי חובה, ובלבד שבמקום הנחת הפה לא יהיה לק (ניתן להורידו ע"י שפשוף).
ד. ניתן להבריק את מראה השופר ע"י ליטוש, שאינו מוסיף מאומה לחומר ממנו עשוי השופר. בכך אין כל חשש לשינוי בקול השופר, משום שלעולם נשאר הקול להיות קולו של שופר.
ה. בכל זאת יש מפרשים שדברי השולחן-ערוך "המציירים בשופר… לא יפה הם עושים" (שו"ע או"ח תקפו,יז) כוללים גם חריטת צורות לנוי שעושים על השופר, או חריטת שם בית הכנסת, התורם וכדו' (כף החיים).
ו. אם כן איך עושים שופר נאה? חותכים את פיו הרחב של השופר בצורות שונות של מדרגות; מלטשים אותו היטב עד שיבריק; משאירים בליטה ליד פיו של השופר וכדו'.
.6 שאלה לכבוד הרב, מאוד רציתי לברר האם יש עדיפות הלכתית לשופר תימני או שאפשר לתקוע בכל שופר מצוי?
תשובה:
1. מותר לתקוע בכל שופר, למעט אלה של שור, פרה, צבי, תאו ובופאלו הפסולים לתקיעה.
2. במשנה ברורה (בשו"ע או"ח תקפו, סק"ד) מובא ששופר כפוף עדיף על שופר של איל.
3. בגמרא ראש השנה (טז, א) מובא כי מצווה לכתחילה לתקוע בשופר של איל.
4. ומובא בשם ספר נחלי יהודה, כי אם אין שופר של איל אזי יש לקחת לפי סדר העדיפות הבא של אלה הדומים לאיל: כבש, עז או יעל.
5. שופר התימני עדיף על כולם: כך מובא בספר מועדים וזמנים ח"ח בליקוטים, וכן בשם שו"ת מנחת יצחק, כי פוסקים רבים סוברים כי שופר תימני עדיף על כל שאר השופרות, מפני שקלו טבעי יותר וצורתו טבעית יותר.
7. האם יש בעיה לקנות שופר מערבים ?
(גם מבחינת עיבוד וכו’ , אולי הם עושים דברים שלא אמורים להיות , והאם הצגת השופר לרב אחר הקניה תעזור.)
חזקו ואמצו.
תשובה:
אין לקנות מערבים משום איסור "לא תחנם". כמו כן בשופר ישנם תהליכים המצריכים השגחה הלכתית ולכן אין לקנות מהם
8.הלכות שופר א'א' "וכל השופרות חוץ מקרן הכבש פסולין".
מארי עמרם קורח כתב בסערת תימן שבתימן נהגו לתקוע בשופר ארוך ומסולסל ושיש אומרים שהוא של חיה הדומה למין הכבשים.
לא ראיתי שמהרי"ק התייחס לשופרות המסולסלים הארוכים, האם יוצאים בהם ידי חובה.
האם בהלכה זו מנהגנו שלא כמו רבנו, או שאנו מחוייבים לתקוע בשופר של איל כפוף דווקא?
תשובה:
לפי רבינו, כנראה שאין יוצאים ידי חובה בשופר המסולסל. כנראה שרק בתקופה מסוימת נזקקו לו יהודי צנעא והסביבה.
יהודי שרעב תקעו בשופר של כבש, כפי שיטת רבינו.
דעת מארי שלפי שיטת רבינו יש לתקוע בשופר של כבש הכפוף.
9. לפני כמה ימים קניתי שופר חדש וכשר, איני מוצא בהלכות שופר מתי מותר לתקוע בשופר, האם כאשר אני מתפלל בבית מותר לי לתקוע בשופר, האם תוקעים רק בראש השנה, מתי אפשר לתקוע לצרכי לימוד, והאם כל אחד יכול לתקוע והאם יש שעות או ימים מסויימים שבהן אסור לתקוע בשופר?
תשובה:
מצד החיוב תוקעים בשופר רק בראש השנה ובחודש אלול. בשאר ימות השנה אין מנהג וגם אין ענין לתקוע בשופר. אם בכל זאת אתה רוצה לתקוע בשופר כל יום, כדאי לעשות זאת רק בבית ולא בבית הכנסת. כמו כן תעשה זאת לאחר התפילה ולא בזמן התפילה. בשבתות ובמועדי ישראל אסור לתקוע בשופר. כמו כן כדאי לבדוק עם השכנים שאין הקול השופר מטריד את שלוותם [כגון בשעות המנוחה וכדו'].
כתיבת תגובה