באחד הימים נראתה תהלוכה חגיגית, מלווה בכעשרים חיילים נושאי נשק צועדת אל אַלמַנצַח. בראש התהלוכה רכוב על סוס צעד האמיר אַלשַׁאהְרי, נציג השלטון המרכזי. סמוך לו, הַשַּׁיך המקומי, מְחַמַד אמין, ועמו כמה נכבדים ואנשי דת, ובין כולם נער רך כבן חמש שנים, אשר לבושו וחזותו העידו, כי יהודי הוא. היה זה יחיא, בנה היחיד של מרים בת חיים יחיא בשארי, ומעשה שהיה כך היה.
