r בענין אמירת ענינו בתפלות התענית - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

בענין אמירת ענינו בתפלות התענית

13 דצמבר

א) …נוהגין לומר בכל התעניות עננו בשלש התפלות ערבית שחרית ומנחה בין של יחיד בין של צבור…

 


א) נוהגין מקור דין זה הוא בגמ' שבת (דף כד א) וז"ל… אלא שני וה' וב' של תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בשומע תפלה וכו' ע"כ.

ושם בפירש"י (ד"ה ושל מעמדות) כתב וז"ל, כלומר לימים של מעמדות וכו' ע"כ, ומעין המאורע דידהו תפלת תענית עכ"ל.

 

ובפירש"י במס' תענית (דף יא: שלהי ד"ה למחר) פי' תפלת תענית, דהיינו עננו עיי"ש, ע"ע ברש"י בשבת (שם ד"ה ערבית) שכ' וז"ל ובתשובת הגאונים מצאתי ברייתא, שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל [כלומר תפלת עננו] ופעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל הא כיצד, כאן בכניסתה כאן ביציאתה, כלומר ערב התענית, אף על פי שעתיד לאכול לאחר תפלה מתפלל תפלת תענית וליל מחרתו אף על פי שעודנו בתענית כשמתפלל תפלת ערבית אינו מתפלל תפלת תענית וכו' עכ"לא.

 

[א]  ע"ע בגמ' תענית (שם) וז"ל, א"ר זעירא אמר רב הונא, יחיד שקבל עליו תענית אפילו אכל ושתה כל הלילה למחר הוא מתפלל תפלת תענית וכו' ע"כ ועיי"ש מה שפי' רש"י בזה שאינו לענינינו, אך בתוס' שבת (שם ד"ה ערבית) העלה לשון הגמ' הנ"ל לענינינו, שאומר תפלת תענית בג' התפלות וז"ל. והכי נמי אמר רב הונא במס' תענית (דף יא:) יחיד שקבל עליו תענית אף על פי שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית וכו' עכ"ל, הרי מבואר כאן בלשון רש"י שלמד מן הגמ' כאן שאומר תפלת עננו בג' התפלות, ועיין בגליון הש"ס בתענית, שכ' (שם) הגרעק"א וז"ל, למחר, הוא מתפלל תפלת תענית, מדברי רש"י שבת כד ע"א ד"ה ערבית נראה שלא היה לרש"י שם הגי' כאן תיבת למחר עכ"ל, ואמנם כן הוא וכפי שהעלנו לשונו לעיל בשבת, אך עדיין צריך לי עיון, שכן לפי"ז דברי רש"י סותרין זה את זה דבתענית העלה רש"י בהדיא לשון הגמ' עם הגי' למחר אין מתפלל תפלת

 (ועעל"ק מה שנביא בשמו מסקנת הגאונים) וכ"ה בירושלמי ברכות (פ"ה הל"ג שלהי דף ל.) וכפי' חלק מן הראשונים והמפרשים וז"ל, ר' יונה בשם רב, אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע, איכן הוא אומרה, ר' זעירא בשם רב הונא כלילי של שבת וכיומו וכו' ע"כ.

 

ועיין להרי"ף בתענית [דף ד. בדפי הרי"ף] דהעלה לשון הירושלמי הנ"ל וסיים בזה"ל, ור' יונה וכו' בלילי שבת וכיומו, פירוש בערבית שחרית ומנחה וגרסינן בבמה מדליקין [שבת שם] אלא ב' וה' ושל תענית ושל מעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח ואמר מעין המאורע בשומע תפלה וכו' אלמא צריך לומר עננו בתפלת ערבית וכו' עכ"ל.

 

הרי מבואר מדברי הרי"ף שכן למד בדעת הירושלמי שהכוונה כלילי ויומו היינו ערבית שחרית ומנחה וכמבואר, וכן סתם במס' שבת והעלה לשון הגמ' שם שאומר תפלת תענית ערבית שחרית ומנחה עיי"ש.

 

 

תענית אינו יכול להתפלל עננו קודם שיאכל, כדי לצאת ידי חובת תענית של לילה אף על פי שהוא יום אחד וכו', ולקמן מפרש ואזיל מאי קסבר רב הונא מאי טעמא אין מתפלל למחר עננו עכ"ל.

 

ב  אך בר"ן בתענית (שם) ב' הרז"ה וכן בפי' החרדים על הירושלמי (שם) ופני משה (שם) פי' בענין אחר את דברי הירשולמי עיין עליהם וממילא אין ראיה ממנו.

ועי' ברבינו נסים (שם ד"ה ירושלמי) שהעלה בתוך דבריו שכ"ה בתוספתא כדברי הרי"ף וז"ל, ובתוספתא יש ראיה לדברי הרב אלפסי ז"ל, דתניא התם, פעמים שאין אדם שרוי בתענית ומתפלל תפלת תענית ופעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל תפלת תענית, כיצד, כאן בכניסה כאן ביציאה וכו' עכ"ל. 

 

ע"ע בס' שבלי הלקט (ענין תענית סי' רעז) שכ' וז"ל, והר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל אמר בשם רבנו נסים [גאון] ז"ל שצריך לומר עננו ערבית שחרית ומנחה דהכי איתא בירושלמי כיצד אומרה בלילה שבת ויומו וכו' עכ"ל, הרי מבואר גם בדעת רבי' אביגדור ב' רב נסים שכן למדו בירושלמי וכן העלה בס' האגורסי' תתעא) משמו, וכ"ה בתניא רבתי (ענין תעניות סי' סג שלהי ד"ה אמר) וז"ל…. אבל בשם רבנו תם ובשם הר' אביגדור ז"ל מצאתי שצריך לומר עננו ערבית שחרית ומנחה והכי איתא בירושלמי כיצד אומרה בלילי שבת וכיומו עכ"ל,  וכן הובא בס' המנהיג (הל' תענית אות ג')כפי' זה בירושלמי, וכ"כ רע"ג בסדורו (סדר הלכות תעניות הל"ד הוצ' מוה"ק עמ' צ"ב), וז"ל ויחיד בין בערבית אע"פ שעתיד לאכל ולשתות אחריה ובין בשחרית ובין במנחה אומרה בשומע תפלה וכו' עכ"לב.

 

וכ"כ הרס"ג להדיא בסדורו (עמ' שיז) וז"ל, ותפלת הצום [ר"ל עננו] ובכל יום צום צריך על כל פנים לומר את התפלה הזאת בג' תפלות היום ההוא, תחלה אומרים אותה בתפלות הלילה ואע"פ שהצם עדיין לא סעד סעודת הערב צריך לומר עננו במעריב, ואח"כ יסעד כי זמן תפלת המעריב הוא מן היום הבא שהוא הצום, אבל במוצאי הצום אע"פ שהמתפלל עדיין לא אכל דבר אינו רשאי לומר עננו מפני שהוא מן היום האחר וכו' עכ"ל.

 

וכן העלה הערוך (ערך קבל הא') משם רב נסים ב"ר יעקב ז"ל שדחה דברי הגאונים הנ"ל וכתב לומר עננו בג' תפלותיו עיי"ש, גם הר"ח בשבת(שם) סתם כל' הגמ' לומר בג' התפלות. וכן סתם הרשב"נ בסדורו ע"פ הגאונים (עמ' קד-קה), וכ"פ הרא"ש (שם) וגם אחר שהעלה דברי רש"י משם הראשונים דחה כדברי התוס' (שם) וביותר תמה כיצד והיאך יכולים הגאונים לגזור גזירה אחר שסתם רב אשי את הש"ס עיי"ש, גם בנו רבי' הטור (סי' תשסה) העלה משמו ושכן מנהג ספרד.

 

וכן משמע מסתמיות ל' רבי' הרמז"ל (פ"ב מהל"ת הלי"ד) ז"ל, בימי התענית אפילו יחיד שהתענה מוסיף בשומע תפלה עננו וכו' עכ"ל, וכן העלו הראשונים הריטב"א בשבת ובתענית (שם), הרי"ד בפסקיו ונכדו הריא"ז בפסקיו (שבת פ"ב הל"א הל' חנוכה אות כז) משם התוס', צרור החיים (עמ' קע) ב' יש נוהגים, המרדכי בשבת (שם) ס' מצות זמניות (הל' תענית עמ' תנז) אבודרהם (עמ' רנה) ב' י"א, וכ"פ הראבי"ה (הל' תענית שלהי סי' תתנז)בדחותו דברי רש"י הנ"ל משם הגאונים בהטעימו דכיון שבבבלי (שם) והירושלמי בברכות ובתענית לא חשו לדברי הגאונים אנן ג"כ לא ניחוש, וכ"פ בס' האשכול (ח"ב שלהי סי' א') ודחה דברי מקצת הגאונים וטעמם שכתבו שלא לאמרו בערבית ושחרית בציינו דהרחקה יתירה היאג.

 

ג. ועיי"ש בס' האשכול (שלהי הסי') שהקשה, כיצד מתפלל תפלה תעניות בערבית באמרו ביום צום תעניתנו ועדיין הוא אוכל ושותה ותירץ. דבערבית אין אומר ביום תענית הזה. אלא עננו כי בצרה גדולה אנחנו עיי"ש ברם למנהגינו זה שלפנינו אין שום שינוי נוס' בין עננו דערבית לשאר התפלות.

 

 

וכ"פ המאירי בשבת (שם) בדחותו טעם הגאונים הנ"ל וסיים, דמאחר וכוונתו להתענות אין חוששין לאונסין, ע"ע להראב"ן במס' תענית (סי' קסה דף נה.) שכ' ב' ראשי הישיבות וחכמים שאם רוצה מזכיר (בג' התפלות).

 

וכן משמע מסתמיות לשון התכאליל. והא לך לשונם, תפלת התעניות, כמתל שבעה עשר בתמוז ושלשה בתשרי ועשרה בטבת ושלשה עשר באדר אלצלוה פיהן ואחדה והי מתל צלוה' אל חול בל אנה יזייד פי ברכת י"ו ענד אן יצל אלי ריקם אל תשיבנו יקול עננו וכו' ותפלת שחרית כתפלת החול בזיאדה' ענינו פי שמע קולינו וכו', וצלוה' מנחה אומרין והוא רחום וכו' ומתפללין כתפלת שחרית ואומר עננו פי שמע קולינו וכו' עכ"ל. [תרגום מל"ע, תפלת התענית כמו שבעה עשר וכו' התפלה בה אחת היא והיא כתפלת החול ורק שמוסיף בברכת י"ח כשמגיע לריקם אל תשיבנו אומר עננו וכו', ותפלת שחרית כתפלת מנחה וכו' ואומר בתוספת עננו בשמע קולינו. ותפלת מנחה וכו' ואומר עננו בשמע קולינו וכו'].

וכ"כ מהרי"ץ בתכלאל (ח"א דף קצח.) וז"ל ביום י' טבת וה"ה שאר צומות מתפללים כבשאר ימות השנה וכשמגיע היחיד לברכת שמע קולינו אומר עננו בתפלת ערבית שחרית ומנחה כשמגיע לאל תשיבנו וכו' עכ"ל, ובפי' ע"ח (שם ע"ב) העלה משם הגמ' והפוסקים שזכרנוד ומסיים בזה"ל, ומקומינו כאן מנהג פשוט לאמרו בכל התפלות ערבית וכו' ואם איזה המונים אינם יודעים מזה מחסרון ידיעה הוא ובכל התכאליל מפורש המנהג כן וכו' עכ"ל, וכ"כ הכנה"ג (שם בהגב"י) שכן נהגו בתירי"א, וכ"ה מנהגינו ק"ק מחוית ואגפיה.

 

 

ד. בע"ח (שם) העלה מהרי"ץ גם ב' הרדב"ז בתשו' ח"א סי' כז, וטעות היא, וצ"ל ח"ד סי' כ"ז שהוא סי' אלף כב].


 

ב) ובפרט של ארבע צומות ג) ויש הנוהגין לאמרו בשחרית ומנחה בלבד

 

 


ב) ובפרט וכו', כ"כ הא"ח (הל' תענית אות כב) והכ"ב (סי' סא) אלא שלשיטתם רק בארבע צומות אומר עננו בערבית ולא בשאר תעניות, וכן פסק מרן בביתו (ב' הכ"ב) ובשלחה"ט (סי' תקס"ה סע"ג) וז"ל, …ובארבע צומות גם היחיד אומרו בכל תפלותיו וכו' עכ"ל, אלא שלפוסקים הנ"ל מבואר שרק בד' צומות נוהג גם היחיד לומר עננו בג' התפלות אך למנהג זה שלפנינו גם היחיד אומר עננו בכל התעניות. ומ"מ מן הפוסקים הנ"ל הוו סייעתא לד' צומות.

 

וכ"ה דעת רבי' השת"ז (שם סעק"ט) שכן השמיט את הגהת רמ"א (שם) שכ' את מנהגם שאומרין עננו רק במנחה וביותר ציין (ב' שכ"ג) שכן מנהגם כד' מרן, גם בס' שומר אמת בקונטריס מקום שנהגו (עמ' קנ אות א') כ' שכן המנהג ודהוא עפ"ד מרן השו"ע וכן ציין בס' מעשה רוקח (שם)שכן מנהגם.

 

 

ג) ויש נוהגין, מן הפוסקים שלא סוברין לומר בערבית יש חילוק ביניהם כי רובםה כתבו לומר במנחה וכמנהג זה שלפנינו שאומרין בשחרית ובמנחה לבד כ"כ הר"ן בתענית (שם בדפי הרי"ף דף ד ד"ה ירושלמי) ב' הרז"ה והרשב"א בתשו' (סי' קמה)ו ובס' אהל מועד (שער התפלה כרך הראשון שלהי נתי"ב) שכן נהגו. גם בס' המכתם (שם) העלה כן ב' איכא מאן דאמר, וכן העלה בס' האגור (שם) ג' דעות בזה, והדעה הב' ב' ר"ת, שחרית ומנחה וכן העלה בכנה"ג (שם) שכן נהגו בקושטנדינ"א רבתי כדברי הרשב"א הנ"ל עיי"ש.

 

 

ה.  רשיז"ל בשבת (שם) ב' תשובות הגאונים במסקנתם והתוס' בתענית (שם שלהי ד"ה לן) שכן נוהגים. רבי' ירוחם (בס"א נתי"ח החלק הראשון דף קסג: צד ב') הביא כל הדעות וסיים ונהגו העולם כהגאונים במנחה, גם האו"ז (הל' תענית סי' מג) העלה כל הדעות וסיים, אבל עכשיו אין אנו מתפללין עננו כי אם במנחה דוקא ושכ"כ ר"נ גאון בר ברכיה שכך ראה בפירוש הגאונים ובתשובותיהם שלכך תקנו רק במנחה עכ"ל. 

 

וכן העלו הסמ"ק (סי' צו) ב' בה"ג וס' האגודה (תענית אות מג) וס' הסמ"ג (עשין דרבנן ג' רמט) והרוקח (סי' ריג) שכן פסקו הגאונים וכן העלה מרן בביתו (שם) משם חלק מן הפוסקים הנ"ל אם כי לא ס"ל וכפי שפסק בשלחה"ט הבאנו כאן משמו.

 

גם האבודרהם (שם) העלה כן ב' רש"י ב' הגאונים אך ב' י"א (עמ' קנה) העלה כן ב' רש"י ב' הסענים, אך ס' י"א כ' ערבית שחרית ומנחה.

 

גם בס' האגור (סי' תתק"א) העלה אחת מג' הדעות כהפוסקים דנן וב' הגאונים, ס' המנהיג (הל' תענית אות ד') ב' מגילת סתרים ב' הגאונים וישובם. שזה תקנתם כעצה טובה שלא יפשע, רבי' הטור (שם) וכן העלו הרמ"א ז"ל בספרו ד"מ ובהגהתו (שם) והלבוש (שם) שכן נוהגין.

 

 

ו  .עי' בתשו' הרשב"א (סי' שפז) דהעלה שם כעיקר הדין דאומרן בג' תפלות וכאן מטי לה משום מנהג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן