ברוך הוא ו
המגלה נכתבה בארמית ולא בלשון הקודש, ונראה טעם ה
הטעם שנקראת [לפי חלק מהדעות] מגלה זו על שמו של אנטיוכס הרשע מה שלא מצינו ב"מגלת אסתר" שתקרא "מגלת המן", עיין לאדמו"ר מחב"ד ממ"ש זלה"ה (תורת מנחם התוועדויות תש"ן חלק ב עמ' 43-49) שהמגילה של פורים נקראת "מגילת אסתר" על שמה של הצדקת, ואילו מגילת חנוכה נקראת "מגילת אנטיוכס" על שם רשע, מכיוון שעניינו של פורים הוא בתוך תחומי הקדושה עצמה, לכן נקראת המגילה על שמה של אסתר. מאידך, חנוכה עניינו להפוך את החושך החיצוני לאור ולהפוך את הרע של אומות העולם לטוב, נקרא סיפור הנס על שם אנטיוכוס, שאותו היו צריכים להפוך לטוב. עכת"ד. ודפח"ח. טעם נוסף ראיתי להגר"י סרנא זצ"ל ראש ישיבת חברון בדליות יחזקאל (ח"ד עמ' פח) הו"ד בממלכת כהנים (עמ' קנה) שחששו שאם תהיה המגלה סיפור על ישועת ישראל ישרפוה שלטונות הגויים ויחרימוה, אבל אם תהיה ע"ש אנטיוכס, אע"פ שהספור הוא על ישועת ישראל יחשבו שזהו כבוד לאטניוכס וישאירוה, ותשאר לנו המגלה היקרה הזו. ולכן קדמוננו כיוונו יפה. משא"כ במגלת אסתר קראוה ע"ש אסתר מפני שבזמנה היה כבודם של ישראל גדול בעיני אחשורוש ולא היה להם לחשוש מכלום. עכת"ד.
מח
בספר הגלוי המיוחס לרבנו סעדיה גאון נאמר שמגלת בני חשמונאי נכתבה על ידם [ראה לקמן צילום מספר זכרון לראשונים חו
מאידך מצינו לבעל הלכות גדולות (הלכות סופרים עמ' תרפד, מהדורת מכון ירושלם) שהמגלה נכתבה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. הרי ל
קריאתה בקהילות ישראל
מנהג תימן כפי שהעלה מהרי"ץ זלה"ה בתכלאל עץ חיים (חלק א דף שלא.) וז"ל: "ויש שקורין מגלת אנטיוכס בשבת אחר ההפטרה, ואין חיוב, רק למצוה בעלמא לפרסם הנס בישראל". ע"כ. ובממלכת כהנים (עמ' כח הערה 15) הביא בשם הרב ד. נ. רבינוביץ שבכתב יד אחד של המגלה הנמצאת בגניזה הקהירית ישנה כותרת זו: "תוספת תרגום לרני ושמחי". רני ושמחי היא ההפטרה לשבת חנוכה כידוע, נראה אם כן שמגלה זו הייתה נקראת כהוספה לתרגום ההפטרה. עיי"ש. בשנים מאוחרות יותר הנהיג הגאון מוה"ר יחיא קאפח זלה"ה סבו של מו"ר הגאון זצ"ל לימוד המגלה עם תפסיר של רס"ג כפי שהבאנו
מנהגים שונים בקהילות ישראל השונות ישנם בקריאת מגלת בני חשמונאי. בעל שבלי הלקט (שבלת קעד) שמקום שנוהגים לקרות מגלת אנטיוכס בחנוכה, אין ראוי לברך עליה, מפני שאין שורש חובה כלל. ע"כ. וכן הוא בתוספות רי"ד למסכת סוכה לדף מד ע"ב ד"ה "חביט". ומינה משמע שבמקומו (איטליה) היו שקורין את המגלה. וראה עוד בסידור אוצר התפלות (חלק ב עמ' כג ע"ב) כתב וז"ל: בסדור כמנהג כפא וק"ק קרא סוב כתוב נוהגין לקרות מגלת אנטיוכס (בשבת) במנחה אחר קדיש תתקבל משום פרסומי ניסא ואומר (בתחלה) כל ישראל ואח"כ קורין את המגלה". ע"כ. עיי"ש. מבואר שאף בקהילות נוספות היו קורין את המגלה. וראה כל זה בממלכת כהנים (עמ' כו-כז). ועיין עוד ארשת (שנה רביעית עמ' 166) שמנהג יוצאי גרדיא שבאלג'יר לקרות מגלת בני אנטיוכס ב
תכלאלים
בסידורי תימן העתיקים [תכלאלים] הקדומים והמאוחרים שעד סוף המאה השבע עשרה נפוץ מאוד למצוא את מגלת בני חשמונאי. תהליך השמטת העתקת המגלה החלה במאה הי"ח [וכ
ואנן בקהלינו "יד יוסף" זכינו לחדש מנהג עתיק יומין של קריאת המגלה ובשבת חנוכה ה'תש"ע קרינו ולמדנו את המגלה בצבור.
הכו"ח להחזרת עטרה לישנה
ער"ח אביעד ב"ר שלום יצ"ו אשואל
לשמיעת קטע מתוך קריאת מגילת בני חשמונאי לחץ כאן
כתיבת תגובה