מעשה בקבילי (פלח) שישב על עץ והתחיל כורת ענף, עבר יהודי ליד העץ ואמר לפלח סופך שתפל יחד עם הענף. שאל הפלח מנין לך כי אפל, השיב לו מישיבתך אני מכיר כי נפל תפל. לא הבין הפלח את עצת היהודי הוסיף לשבת בקצה העץ ולכרת בגרזנו עד שנפל לארץ עם הענף שעליו ישב, כשקם שלם ובריא אמר הפלח בנפשו, יהודי זה שידע כי סופי לפול, יודע בודאי גם את יום מותי, רדף אחרי היהודי השיגו ואמר לו, בבקשה ממך אמור לי מה היום שבו אמות, אמר לו היהודי אינני יודע. אמר לו, לא נכון הדבר, מי שידע כי עתיד אני לפל מן העץ יודע גם באיזה יום אמות. לא הועילו דברי ההסבר של היהודי...