r כיצד התעשר יהודה עמר - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

כיצד התעשר יהודה עמר

23 ינואר

יהודה עמר. העשיר המפורסם מצנעא. בא אליו הַמְנַבִּה ובאחד הלילות. העירו משנתו ואמר לו: "סע לעיר מכה וטול משם את המציאה המזומנת לך. תמצאנה בבית הקברות ליד קבר פלוני". גם בלילה השני גם בשלישי דיבר אליו הַמְנַבִּה כדברים האלה והאיץ בו לצאת לדרך… לקח לו פרד חזק ולבש בגדי סייד והצטרף אל אחת השיירות העולות אל מסגד הכעבה לקיים את מצוות החג'. נסע הלאה הלאה הלאה, ללא כל עכבה, עד שהגיע לשערי מכה. וכאן, בשערי העיר הקדשה, ראה בין עולי הרגל סוחר הודי ונזדווג לו. נכנס עמו העירה, ושניהם התגוררו בחדר אחד. למחרת היום הלך היהודי אל המקום אשר אמר לו הַמְנַבִּה ולא מצא שום מציאה. לא ראה שם אלא נעל בלה דוקא… הרים אותה נעל, אולי ימצא בה רמז כלשהו, והשליכה מידו באכזבה גדולה. המסע הארוך עד למכה הסתיים איפוא במפח נפש… עם שובו לחדר מלונו ישב בחברתו של ההודי וגילגל עמו שיחה. פתח ההודי וסיפר: – שמע נא. יא סידי. יא בן שליח אללה, את אשר בפי. והנחני בעצתך הטובה. בליל אמש בא אלי הַמְנַבִּה בחלום הלילה ואמר לי, בי יש מציאה גדולה מזומנת לי בתימן, במדינת צנעא, בבית אלאצטא אשר בקאע אליהוד… – איך? – שאל יהודה עמר את עצמו כנפעם: הלא זה מדבר בביתו שלו… וההודי הוסיף וסיפר: – עוד אמר לי הַמְנַבִּה, שהמציאה טמונה בתוך הנדבך של קיר הבית, מאחורי אבן גזית שחורה, וצריך לה קמיע כזה ובזה. . וההודי מריח את העושר ושואב את הדברים ומתענין בכל פרט… מה מתברר לו? המציאה שהוא בא לחפש אותה במכה נמצאת בביתו שלו… אמר לו היהודי: – אל תהיה שוטה, ידידי, וקח לך דוגמא ממה שקרה לי אני עצמי. גם אלי בא הַמְנַבִּה בלילה ואמר לי: "לך למקום פלוני ושם תמצא מציאה, שם המזל שלך". הלכתי. ומה מצאתי? במחילה מכבודך, נעל בלה… לך תאמין עתה לשטויות האלה. דברי חלומות הבל הם ורעות רוח… ההודי התייאש ממחשבתו והחליט שלא לנסוע עוד לצנעא… והיהודי לא התמהמה עוד. אך עלה השחר של יום המחרת והוא קם, עלה על פרדו ונסע. נסע יום ולילה, הלאה הלאה הלאה, ללא הפוגה, עד שהגיע לביתו. פרץ פרצה בקיר הבית, במקום שאמר לו ההודי, וכתב את הקמיע הנחוץ, והנה לפניו מציאה, מציאה גדולה, פחים שלמים מלאים כסף וזהב… לאחר מכן דרך כוכב בבית יהודה עמר, נהיו עשירים אדירים… וההודי שב לארצו בלא כלום. הוא לא בא למכה אלא כדי להודיע ליהודי על המציאה הנמצאת בביתו שלו… הרבה שלוחים למקום…


 


 


הַמְנַבִּה – המעורר: דמות נשמעת, אך בלתי נראית: יצירת הדמיון העממי הגויי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן