פרק א'
ג' – מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד.וכן בהמשך הפרשה אֲכׇלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ (ג ה) תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם (שם יט) חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים (ה ו) אֶל־לִבּֽוֹ (ו ו).
ו' – בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם – כאן ובכל מקום יקפיד לבטא מָיִם ולא מָאִם. וכן לקמן וְאָדָ֣ם אַ֔יִן (ב ה) קַיִן (ד א ובכל מקום). אך ייתן לב שלא יישמע כיו"ד דגושה.
י"א – עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ – תיבת עֹשֶׂה מלעיל והפ"א בתיבת פְּרִי בדגש חזק מדין אתי מרחיק וכן בפסוק הבא, וכן בהמשך הפרשה עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ (ג יד).
פרק ב'
ה' – שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה – יקפיד לבטא אות ה"א שבתחילת תיבת הַשָּׂדֶה שלא יישמע שִׂי חַשָּׂדֶה, וכן בכל מקום שתיבה הראשונה מסתיימת באות גרונית והתיבה שלאחריה מתחילה באות ה"א וכיוצא בזה.
ט' – ט֥וֹב וָרָֽע – יבחין בין מבטא הבי"ת שבסוף תיבת טוֹב לבין מבטא הוא"ו שבתחילת תיבת וָרָע.וכן בהמשך הפרשה (לקמן יז, ג ה וכב).
י"ח – אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ – הלמ"ד בתיבת לּוֹ בדגש חזק מחמת המקף ומדין דחיק וכן בהמשך הפרשה מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ (פסוק יט) לֻֽקְחָה־זֹּֽאת (פסוק כג) נָֽתְנָה־לִּ֥י (ג יב) מַה־זֹּ֣את (שם יג).
י"ט – יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם – ימשוך מעט תיבת לוֹ כמנהגינו בכל מקום להבדילה מתיבת לֹא,וכן לקמן וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ ה' (ד טו) וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ (שם יט).
כ"ב – אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע – תיבת הַצֵּלָע מלרע.
פרק ד'
י"ד – הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ – ייזהר לבטא הה"א כדבעי שלא יישמע אֵין.וכן בפסוק הבא הֹרֵג קַיִן שלא יישמע אֹרֵג.וכן כל כיוצא בזה.
ט"ו – הַכּוֹת־אֹת֖וֹ – יבטא כל תיבה כמשפטה שלא יישמע הַכּוֹתֹתוֹ.
כ"ג – הַאְזֵ֖נָּה – לדעת מהרי"ץהאל"ף בשווא נח.ויש שנהגו לקוראה בחטף פתח.
פרק ה'
ה' – מֵאוֹת – כאן ובכל מקום יקפיד לבטא תיבת מֵאוֹת כדבעי, שלא יישמע מְאוֹת.
כ"ט – נֹחַ – למנהגינו יקרא כאילו כתוב נֹוַח.וכן בכל פתח גנובה הבאה אחרי חולם או שורק אך כשבאה פתח גנובה אחרי צירי או חירק יקרא כאילו נוספה האות יו"ד כגון רָקִיעַ (לעיל א ו) קורא רָקִייַעַ.
אֵֽרְרָ֖הּ – יקפיד לבטא הה"א במפיק לבל תשתבש המשמעות.
כתיבת תגובה