תופעות הלווי של מחלת הדיזנטריה בה חליתי, היו בימים שלאחר מכן כה חמורות, עד שגרמו לי לאבד באופן מוחלט, כל עניין בכל דבר אחר, פרט לטיפול במחלתי באמצעות יַטְרֶן. אפילו הידיעות שמסרו לי המשרתים שלי, על כך שביום שבו אני חזרתי הביתה נסיך הכתר נסע, בליווי כל הנסיכים האחרים שישבו בצנעא לגַ֗יְמַאן, לא השפיעו עלי באותה העת. רק מספר ימים מאוחר יותר, כאשר הטיפול התחיל להשפיע עלי לטובה, ואני התחלתי שוב לקבל עניין בעולם שסביבי, נודע לי מפיו של השיך של גַ֗יְמַאן על כך שהוא ניסה כבר מספר פעמים ליצור אתי קשר, ומסר לי על מה שקרה בנתיים בגַ֗יְמַאן. הנסיכים הגיעו לגַ֗יְמַאן בליווי כוח של 300 עסכרים (חיילים), פתחו את הקבר של תֻּבַּע אַסְעַדּ כַּאמִל, וכעת הם ממשיכים במקומות שונים בעיר גַ֗יְמַאן עצמה ובסביבותיה, בין השאר בנַהְלֶט־אַל־חַמְרַה השכן, שעליו עוד יסופר בהמשך, לבצע עוד חפירות נוספות. כפי שנמסר לי, ירדו הנסיכים בליווי מספר פקידי חצר, לתוך פי הקבר של המלך החִמְיַרִי ועוד באותו היום ציוו על סגירת הקבר מחדש.