מדוע שינו והעדיפו לקרוא את שם הפרשה 'בא' ולא 'כי אני הכבדתי' כפי שהיה נהוג
בעבר?
תשובה: הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בשיעורו השבועי הסביר וז"ל:
מי שרואה בספרים, כגון בחומש תורה קדומה, ֵׁשם הפרשה הוא, 'כי אני הכבדתי'. כך
קדמונינו היו אומרים. הם לא היו אומרים, פרשת 'בא'. אלא, פרשת 'כי אני הכבדתי'.
כך כתבו גם בספריהם. והסיבה לכך, בודאי שלכאורה הדבר צודק, שצריך לומר 'כי
אני הכבדתי', כיון שאם תאמר 'בא אל פרעה', הרי יש לפני כן בפרשת וארא עוד שתי
פעמים ג"כ 'בא אל פרעה' [ז', כ"ו. ט', א'], בהתחלת הפיסקאות,

א"כ אפשר להתבלבל ביניהם. עלולים לקרוא בספר תורה, שיתחילו לקרוא לפני כן, כי המלים 'בא
אל פרעה' יש שלש פעמים. אפשר שהחזן יתבלבל ויפתח ספר תורה שלושה וארבעה
דפים לפני כן. לכן בחרו הקדמונים, העדיפו לומר פרשת 'כי אני הכבדתי', בכדי שלא
יהיה כפול. זהו דבר חכם. באופן זה, לא יגרם שום בלבול. א"כ מדוע זה נשתנה,
ואומרים פרשת 'בא', ולא 'כי אני הכבדתי'?
חושבני כי התשובה לכך היא, שהדבר נתבטל, בגלל ימי השובבי"ם. כי במקום
'שובבי"ם', זה יהיה 'שוכבי"ם'… זה לא מתאים. לכן, נכנס יותר, העדיפו בהיפך לומר
כך, לקרוא לה פרשת בא, בכדי שיהיה ר"ת שובבי"ם. אין ברירה. מאז שנתפרסם
והופץ גם בתימן עניין פרשיות השובבי"ם.

עמודים מתוך תיקון קוראים עמודי בניה – לחץ כאן