איש עני היה בעיר קטנה ליד צנעא עיר הבירה וסעיד שמו. ולאיש אשה וילדים אך לא נמצאה לו פרנסה. כל מחיתו הוא ובני ביתו על שעורים וגרגרי-דורה שנמצא להם ללקט מפה ומשם. איש ישר וטוב היה סעיד, שומר מצוות ומתפלל כל יום בדבקות רבה, מקבל דין-שמים באהבה, על אף מזלו שלא שפר עליו. ולאיש אשה דברנית, צעקנית וקנטרנית. היתה צועקת עליו, וממררת חייו. ילדיו טובים היו, ממושמעים שהצטינו בלמודיהם ב"כאניס" שבו למדו.
