r עיונים במנורה לפרשת נצבים - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

עיונים במנורה לפרשת נצבים

23 ינואר

בס"ד


עיונים במנורה


פרשת נצבים מנורת המאור פרק ער"ה, מתוך השיעור שנמסר כל יום רביעי אחר תפילת ערבית, בבית הכנסת המרכזי ליוצאי תימן אגודת אחים פג'ה





ועלה במחשבתו לבראות את העולם,


והיה מחריט יסודותיו ומוצאיו ומובאיו בארץ ולא היה מתקיים עד שברא תשובה. לפי ששבעה דברים נבראו קודם העולם ואלו הן: תורה, וגיהנם, וגן עדן, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, ושמו של משיח.


וביאר מהר"י אבן שועיב בדרשותיו פרשת האזינו


ועלה במחשבתו לברוא התורה, ולהנהיג האדם במצות עשה ולא תעשה, ואם יחטא ברא התשובה. וברא מקום לשכר [גן עדן] ולעונש [גיהנם] ומקום לדון בהם הבריות, [כסא הכבוד] ומקום מוכן לעשות המצות שיהיה אוירו דק, ומקום קדוש [בית המקדש] ותכלית השכר שהוא שמו של משיח. והענין הפנימי הוא, כי כל אלו הדברים שהזכיר התנא הם דברים רוחניים תלויים בעליונים והם סוד הקבלה, רוצה לומר המרכבה.



קרובה וקלה אצל בעלי תורה


לכאורה קשה מדוע הביא את ההיפך מבעלי תורה שוא שאר העמים. הול"ל  אצל אנשים שאינם בעלי תורה. וכמו שדרשו חז"ל מאותם פסוקים שהביא בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת נצבים דף נב עמוד א ולא מעבר לים היא. לא תמצא תורה בפורשי הים שאין להם פניות לעסוק בתורה. ד"א לא תמצא תורה במי שמרחיב לבו עליה כים במי שאוהב מלבושים נאים מצעות נאות מאכלות יפות. לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים. הא אם צריך אתה לעבור חייב אתה לעבור אליה. על דבר אחד עלה הלל מבבל.


ויש לתרץ שכל מי שאינו בעל תורה הרי הוא כשאר העמים. ודו"ק




לא בשמים היא ולא מעבר לים היא,


פירש הלבוש ביור"ד סימן רמו  לא בשמים לא בגסי הרוח היא מצויה, ולא מעבר לים היא לא במהלכי מעבר לים, לפיכך אמרו חכמים [אבות פ"ב מ"ה] לא כל המרבה בסחורה מחכים, וצוו ואמרו [שם פ"ד מ"י] הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, דדברי תורה נמשלו למים שנאמר הוי כל צמא לכו למים, לומר לך מה מים אין מתכנסין במקום מודרון אלא זוחלין מאליהן ומתקבצים אל מקום אשבורן, כך דברי תורה אין נמצאין בגסי הרוח ולא בלב כל גסי לב, אלא בדכא ושפל רוח, שמתאבק בעפר רגלי החכמים ומסיר התאוה מתענוגי הזמן מלבו, ועושה מלאכות בכל יום כדי חייו אם לא היה לו מה יאכל, ושאר יומו ולילו עוסק בתורה. כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מהצדקה, הרי זה חילל את השם ובוזה את התורה וכבה מאור הדת וגורם רעה לעצמו ונוטל חייו מן העולם, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים [שם פ"ד מ"ה] כל הנהנה מדברי תורה הרי נוטל חייו מן העולם.




מי יעלה לנו השמימה,


פירש בבעל שם טוב דברים פרשת נצבים שהם ראשי תיבות מילה וסופי תיבות הוי"ה. והדברים נפלאים.



אעתריתו פורתא א"ל אין דזבנינן קטינא כו'.


קשה למה אמר להם אם יש להם פרנסה קטנה. למה לא אמר גדולה.  וביאר המהרש"א שדקדק לומר אעתריתו פורתא גם השיבו לו קטינא דארעא משום דגם רוב עושר הוא סיבה לביטול תורה דמרבה נכסים מרבה דאגה לעסוק בהם ואין לו פנאי לעסוק בתורה. ובהכי יתיישב דאין זה סותר מה שאמרו דאין אדם זוכה לב' שלחנות דהיינו שיהיה לו רוב טובה גם בעוה"ז ודוד ושאר מלכיות מביתו שהיו צדיקים חזי כמה הרפתקי דעדו עלייהו בעוה"ז ודו"ק:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן