ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה או יקנה ספר תורה ואם כתבו בידו כאלו קבלה מסיני ואינו כותבו פרשיות, ואין ענין הכתוב שאמר כתבו לכם את השירה אלא כל התורה שיש בה השירה הזאת. שימה בפיהם, אומרים שראוי למלמד לחזור עם תלמידיו מנין שימה בפיהם. כי לא תשכח מפי זרעו, הבטיחם שהתורה לא תסור מהם ולא תיעדר, ויש אומרים שהיא נעדרה מביניהם בבית ראשון ועמד עזרא בן שריה הסופר וכתבה על פה ולא נעלם ממנו אלא פסוק בשיר השירים והוא לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב, ונשאר נבוך בתחלת הפסוק עד ששאל לאדם עם הארץ אמר לו אולי תדע מה תחלת הפסוק שבשיר השירים שסופו מרכבות עמי נדיב אמר לו לא ידעתי. וכונתו שאינו יודע. אז נזכר עזרא שתחלתו לא ידעתי, ולכן כתבו בעלי המסורת על יד פסוק זה עם ארץ להורות שידעו מעם ארץ. ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא, מלמד שלוותו ההשגחה האלהית וכתב שלשה עשר ספרים בחדש ושבעה ימים. וילמדה את בני ישראל, וגם הם לותה אותם ההשגחה ללמוד את התורה לפי שענפיה ותוצאותיה והקישיה קשים מאד והיא רחבה מני ים וארוכה מארץ מדה וכמו שאמרו לבן של ראשונים כפתחו של אולם ולבן של אחרונים אפילו כמחט סדקית אינו. ונקרא דור המדבר דור דע, אמרו שכולם מלאים דעה. באחרית הימים, כלומר אחר חמשת אלפים שנה יבואו על ישראל גזרות קשות כדי שיחזרו למוטב ויחזרו בתשובה שנאמר ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך את שבותך.
23
ינואר
כתיבת תגובה