מצוה שיגש הכהן לנאום לפני העם נאם המלחמה ויוסיף על הכתובים דברים המעוררים את העם למלחמה ומביאים אותם לחרף נפשותם בנצחון דת האמת וכך היו בני אדם אומרים שירי מלחמה ונאומים המעוררים למלחמה ומאמצין לבבות הפחדנים. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם, הם באים בנצחון בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום. ודברו השוטרים, כהן מדבר ושוטר משמיע, מלמד שהכהן מדבר בקול נמוך והשוטר משמיע בקול רם. מי האיש אשר בנה בית חדש, אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו במתנה ואפילו בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות. ומי האיש אשר נטע כרם, אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו במתנה, ולא כרם בלבד אלא כל אחד מחמשה מיני מאכל שהן ענבים ותאנים ורמון וזתים ותמרים. ומי האיש אשר ארש אשה, אחד המארס בתולה או אלמנה או שומרת יבם אפלו שמע שמת אחיו הרי אלו חוזרין מעורכי המלחמה ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים. התבוננו אתם בעלי הדעת במה שנאמר בשלשת הפסוקים הללו והם מי שבנה ולא גר, מי שנטע ולא אכל, מי שאירס ולא כנס, שאלו חוזרים מעורכי המלחמה שלא ייהרגו ודעתם תלויה וקשורה בעניני העולם הזה ומחשבותם טרודות באותם התענוגות שלא השיגום, ויהיו קשרי נפשותיהם תלוים בחוזק בענינים החסרים ונוטים אליהם מאד שזה בטבע האדם דורשים התענוג הקרוב והדמיונות הנפסדים ונקשרים בהשגתם מפני שהורגלו עליהם מקטנותם, ואם ימותו במלחמה תלכנה נשמותיהם למקום שהיו קשורים ונכרתו מחיי העולם הבא לפיכך אמר יחזרו מעורכי המלחמה עד שיחלש הקשר הגופני בהגיעם אליו, וזהו שזירזה עליו תורה כדי שלא יהא זה סבה לאבדן אותן הנפשות מן המטרה האלהית. מי האיש הירא, זה שיש בידו עברות. ורך הלבב, זה שאין בידו תשובה ומעשים טובים. ופקדו שרי צבאות בראש העם, בעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילים של ברזל בידיהם וכל המבקש לחזור הרשות בידם לקפח את שוקיו שתחלת נפילה ניסה שנ' וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים, בד"א במלחמת הרשות אבל מלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, ומהו זה שנ' ויהי לעת צאת שרי פלשתים ודוד שכל מכל עבדי שאול וכו' כיון שנשא דוד את מיכל דמו פלשתים שאינו יוצא למלחמה מפני שהוא חתן ויצאו על ישראל והם לא ידעו שהוא דורש אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. וקראת אליה לשלום, אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקורין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה חוץ מעמון ומואב שאין קורין להם שלום שנ' לא תדרוש שלומם.
23
ינואר
כתיבת תגובה