ברית הי"ג מדות

אמר רב יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר (שמות ל"ד, י') הנה אנכי כרת ברית. (גמרא ר"ה י"ז, ב').  

וכתב רבינו בחיי (שמות שם) וז"ל: וצריך אתה לדעת כי כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועיקרן ומתפלל בהם בכוונה אין תפילתו חוזרת ריקם אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה, ע"כ.

ואסור להזכיר י"ג מדות שלא בכוונה. (ברכי יוסף או"ח סי' תקפ"א סק"ד בשם מהר"ש שער אריה בחידושיו כ"י, והובא בשע"ת סק"א).

ביאור הי"ג מדות

יְהֹוָה – מדת רחמים קודם שיחטא (ר"ה יז' ע"ב וכ"ה ברש"י שמות ל"ד, ו'), אף על פי שגלוי לפניו שיחטא (רא"ש ר"ה פ"א וע"ע שם, אבודרהם ב' חכמי צרפת, הרא"ם הובא בשפת"ח). או לסייעו שלא יחטא (תורה תמימה שם אות ה').

יְהֹוָה – מדת רחמים אחר שיחטא וישוב (ר"ה שם).

אֵל – אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר (תהלים כ"ב ב') אלי אלי למה עזבתני ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא. (רש"י), וזו מדת רחמים גדולה יותר, שכמה מדרגות יש במידת הרחמים (הרא"ם הובא בשפת"ח), כי מדת ה' נותן לאדם טובות כפי הצריך לו, ומדת א"ל נותן לאדם טובות מרובות וחסדים גדולים יותר. (גור אריה).

רַחוּם – על החייבים להקל ענשם בקראם אליו (ספורנו), וכן שומרם שלא יפלו (אבן עזרא).

וְחַנּוּן – זו מתנת חנם (רש"י דברים ג' כ"ג), כדאמרינן בברכות (ז' א') וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון (פי' הריב"א שמות ל"ד ו', שפתי כהן שם ט'), עושה חן וגומל טוב לשואלים אף על פי שאינם ראוים לו (ספורנו). ולהושיע מי שנפל ולא יוכל קום (אב"ע).   

אֶרֶךְ אַפַּיִם – מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע, שמא יעשה תשובה (רש"י), לצדיקים ולרשעים (עירובין כ"ב א'). 

וְרַב חֶסֶד – כמו גדול חסד (פירושי סידור התפילה לרוקח, קמ) מטה כלפי חסד (ר"ה שם), שיעשה טוב בלא חיוב (רוקח שם), לצריכים חסד, שאין להם זכיות כל כך (רש"י).

וֶאֱמֶת – שיתקיים החסד (רוקח שם), וכן לשלם שכר טוב לעושי רצונו (רש"י).

נֹצֵר חֶסֶד – שהאדם עושה לפניו (רש"י).

לָאֲלָפִים – לשני אלפים דורות (רש"י).

נֹשֵׂא עָוֹן –  אלו הזדונות (יומא ל"ו ב', ורש"י).

וָפֶשַׁע – אלו המרדים, שאדם עושה להכעיס (שם, ורש"י), או מה שמרד בפרהסיא (רוקח שם).

וְחַטָּאָה –  אלו השגגות (יומא שם).

וְנַקֵּה – לשבים, (יומא שם, ורוקח שם), והחילוק בין מדה זו למדת 'ה' אחר שיחטא' כי מדת ה' נותנת לאדם טובות כפי שקבל קודם שיחטא, ומדת 'ונקה' שמנקהו מן החטא ומן העונש, (גור אריה), ויתלבנו ויתנקו כתמי הנפש (ריקאנטי).

באופן המנין של י"ג מדות נחלקו בזה הראשונים והגאונים, שדעת הגאונים שהמנין הוא כך: א, ה' ה'. ב, אל. ג, רחום. ד, וחנון. ה, ארך אפיים. ו, ורב חסד. ז, ואמת. ח, נוצר חסד. ט, לאלפים. י, נושא עון. יא, ופשע. יב, וחטאה. יג, ונקה. והראשונים (תוס' והרא"ש שם, ורבינו יונה הביאו האבודרהם יעו"ש). כתבו שכך הוא המנין: א, ה'. ב, ה'. ג, אל. ד, רחום. ה, וחנון. ו, ארך אפיים. ז, ורב חסד. ח, ואמת. ט, נוצר חסד לאלפים. י, נושא עון. יא, ופשע. יב, וחטאה. יג, ונקה. ודעת האריז"ל והגר"א עפ"י הזוה"ק: א, אל. ב, רחום. ג, וחנון. ד-ה, ארך אפיים. ו, ורב חסד. ז, ואמת. ח, נוצר חסד. ט, לאלפים. י, נושא עון. יא, ופשע. יב, וחטאה. יג, ונקה. ובשיטות אלו יש נפק"מ לענין פירושי המדות, והביאור שלפנינו הוא לפי דרך תוס' והרא"ש שהסכימו בו רוב הראשונים שם.