ויאמר משה לחבב בן רעואל וגו' כי ה' דבר טוב על ישראל, ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך, ויאמר אל נא תעזב אתנו וגו' והיית לנו לעינים, והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך.
הנה נלע"ד אם אפשר לרמוז במקראי קדש אלו ויכוח הנשמה עם הגוף שהיא מתווכחת עמו שייטיב מעשיו כדי שלא יגרום לה שתידחה מתענוג העה"ב וזהו ויאמר משה שהיא הנשמה אותיות דדין כאותיות דדין ויתרה נו"ן לרמוז לנש"ב שמשם נמשכת בחי' הנשמה כנודע וכמ"ש הר"ב זלה"ה בפע"ח ש' הנהגת הלימוד פ"ה יעו"ש, לחובב הוא הגוף ונק' חובב שטבעו לחבב תענוגי העה"ז ואלמלא הנשמה הקדושה שבו שמחזירתו למוטב אינו פונה מצד עצמו אל השלימות הנפשיי הקיים ולכך נק' הגוף חובב, בן רעואל הוא האיש הישראלי הנקר' חובב הוא בן רעו של אל שהם אבות העולם שהם ריעים ואהובים להקב"ה בסוד למען אחי ורעי, וזהו בן רעואל, המדיני ירמוז שצריך האדם להתגבר על יצה"ר ולעשות עמו מלחמה בכל יום וזהו המדינ"י שצריך לעשות ריב ומדון בכל עת עם יצה"ר שלא יחטיאו, ולפי זה תיבת המדיני קאי אגוף האדם הנק' חובב וכאלו אמר ויאמר משה לחובב המדיני בן רעואל, ואומרו חתן משה ירמוז שהגוף שהוא חובב הוא משכן לנשמה הנק' משה שהיא נחה בתוכו כנז', ומה אומרת הנשמה לגוף, נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' כלומר הזהר במעשיך שלא תחטא בשום חטא והזהר בעסק התורה והמצות כי לא נברא האדם אלא כדי לסגל תורה ומע"ט כדי שתאכל הנשמה מיגיע כפיה לא דרך צדקה כמו קודם בואה לעה"ז וכשתשלים חוקה נוסעת וחוזרת למקום עדנה ותענוגה וגם הגוף שנעשה נרתק אל הקדושה והיה עמל בתורה ובמצות ינוח וישקוט בקבר בשלום וזהו נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה', א"נ ירמוז באומרו נוסעים אנחנו בל' רבים גם אל רוח ונפש שהן טפלים אל הנשמה שגם הם יקחו חלקם בג"ע כל אחד לפי הראוי לו, ואומרו אותו אתן לכם ירמוז למשרז"ל כי אלו יחיה האדם כימי עולם ויסגל כל ימיו תורה ומצות ולא יחטא בשום חטא אפ"ה לא יוכל לשלם לבורא ב"ה תשלום טובה א' שעשה עמו כי גבר עלינו חסדו וכל תגמולוהי עלי, ונמצא שגם שכר עה"ב מתנה מאת השי"ת וזהו אותו אתן לכם, לכה אתנו בדרכי השי"ת והטבנו לך כאמור כי ה' דבר טוב על ישראל שהשכר הרוחני הנק' טוב כד"א מה רב טובך אשר צפנת ליראיך אינו אלא לישראל שהם מוחא דאגוזא ולא לאו"ה שהם קליפה ולפיכך אני מזהירך שאל יקנה לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום, וזהו כי ה' דבר טוב על ישראל, ועכ"ז הגוף מפני חומריותו ונטייתו אחר תענוגי העה"ז ותאוותיו אינו שומע לדברי הנשמה הטהורה שבו והולך אחר עצת יצרו, וזהו ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך להתענג בתענוגי העה"ז, ואז חוזרת הנשמה ומפייסתו לילך בדרכי השי"ת וזהו ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר, כלומר אתה יודע שלא נבראת ושלא נשתלחנו מתחת כסא הכבוד אלא לעסוק בד"ת ולקיים מצותיה וזהו חנתנו במדב"ר, והיית לנו לעינים, ירצה כמו שהעינים הם עוזרים לאדם בכל פעולותיו כן הגוף עוזר להנר"ן שישתלמו בתורה ובמצות והוא כמו עינים להם כי באמצעות הגוף מתקיימים המצות עשה ועסק התורה וזהו והיית לנו לעינים, והיה כי תלך עמנו עפ"י האמור והיה הטוב ההוא האמור אשר ייטיב ה' עמנו בג"ע והטבנו לך בקבר כנז"ל, ודו"ק וא"ש ההי"ב.
כתיבת תגובה