וישמע יתר'ו כה'ן וגוי ס"ת ענו. אפ' לרמוז בזה שצריך האדם שיהיה עניו לכל ויעשה עצמו כמדבר מה המדבר ריש לכל ומקבל לכל עובר ושב כך האדם צריך שיקבל לכל מה שיגיע אליו בין קללות בין הכאות בין חרפה ודבר רע שמדברין עליו ואז שכרו גדול והיא ע"ד מ"ש רז"ל טוביה דשמע ואדיש חלפוה בשתא מאה, וילמד האדם ממרע"ה רבן של כל ישראל שהיה ענו מכל אדם והוא מאמר הכתוב והאיש משה ענו מאד מכל האדם וגו' כ"ש וק"ו אנו שצריכים להיות ענוים ביותר שאין לך גדול מהענוה, וג"כ ישא האדם ק"ו בעצמו שצריך ללמוד ממדותיו של הקב"ה מה הקב"ה עניו אף אתה היה עניו עד מאד מה הוא חנון אף אתה וגו' ולפיכך צריך האדם להיות עניו בתכלית הענוה, ואם האדם כבר נתלכלך בחטא ונשתרש יתלכלכו רמ"ח איבריו ובשביל הענוה אז הוא מטהר רמ"ח איבריו שכן תמצא ענו במילואו כזה עי"ן ו"ו נו"ן גי' רמ"ח וג"כ זוכה לקיים רמ"ח מצות ובשכר הענוה מתכפרין לו כל עונותיו ומעלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות וזוכה להיות מרכבה לשכינה: