ל, א. והיה כי יבואו עליך הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך, בכל הגויים וכו' ושבת עד ה' אלקיך, וכו'.
יש להקשות למה תלתה התורה מצות התשובה אחר שיבאו עלינו הברכה והפכה ולא כתבה התורה תשובה בפני עצמה, והלא היא אחת מתרי"ג מצות וכך היל"ל איש כי יחטא ויעבר על מצות ה' ושב עד ה'. ויש לומר שדיבר הכתוב בהוה לפי שאיו דרך האדם להנחם על מעשיו הרעים ולשוב בתשובה שלימה מיד אחר שחטא ועדיין הוא עומד בשלותו אלא אחר שיבואו עליו יסורין ומקרי הזמן הרעים ואמר הלא על כי אין אלקי בקרבי שרחק ממני בעוני לפיכך מצאוני הרעות האלה ואז הוא חוזר בתשובה. ועוד כדי להורות שאין מצות התשובה תלויה בחטא ועבירה דוקא אלא בכל זמן שישיב האדם אל לבו לדרוש בתורת ה' ומצותיו כדי לשמור ולעשות רצונו הרי הוא מקיים מצות ושבת עד ה' אלקיך כי זוהי התשובה האמתית לתקן החטא הקדום של אדה"ר שבשבילו נולד יצה"ר באדם, ולכן התורה והמצות הם ג"כ נקראים תשובה שהם תבלין למתק יצה"ר שנברא מחטא אדה"ר. וראיתי בכ"י תלמיד אחד שהקשה על מצוה זו ואמר שמי שהוא צדיק גמור ולא עשה שום עבירה ורוצה לקיים כל תרי"ג מצות כיצד יקיים מצות תשובה והוא כתב שיעשה עון קטן ואח"כ יעשה תשובה כדי להשלים תרי"ג מצות והביא לו ראיה מן המשנה האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו דדוקא החוטא שני פעמים הוא דאין מספיקין בל"ת אבל אם חטא פעם אחת כדי לקיים מצות תשובה אשרי חלקו ועל זה אמר דהע"ה אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון. עון אחד דייקא ע"כ ממה שמ"כ.
כתיבת תגובה