"ואתה תצוה את בני ישראל וגו'" (כז, כ)
כל מקום שנאמר "ואתה" בתחלת הענין. הרי זה חוזר כמה פעמים. כמאמר רבותינו ז"ל במד"ר על הפסוק (בראשית כז, כח) "ויתן לך", יתן ויחזור ויתן. אף כאן גם ואתה, אתה ואתה כמה פעמים תצוה את בני ישראל, ר"ל תעשה נשמתך חברה עם בני ישראל. ויקחו אליך, שיקחו מדתך שהיא הענוה. וכן תמצא ויקחו [עם הכולל] גימטריא ענוה. בפרט בשעת עשיית המצוות.
(מעט צרי – לרבי דוד בן אברהם נג'אר זצ"ל)
"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו'" (שם)
לכאורה, אומרו תצוה קשה. כי משמעו תצווה תדיר בכל דור ודור, והיה לו לומר ואתה צווה ואז יהיה משמעו ציווי עתה בזמן הזה של דור המדבר? ונראה לבאר ע"ד הרמז – נודע ומבואר שמשה רבנו איהו תבע עולבנא דאוריתא. גם ידוע שניצוצי משה מאירים הם בכל דור ודור דהיינו בכל צדיק וחכם וחסיד שבדור המורים לעם את חוקי האלקים ואת תורותיו [שלזה היו החכמים קורים זה לזה בגמ' – משה], ובבחינה זו נמצא שמשה מצווה את ישראל בכל דור ודור על התורה ומצוותיה שיעסקו בהם. וא"כ זהו סוד מאמר הכתוב כאן: ואתה תצוה וגו' כאמור. והמצוה היא – ויקחו אליך שמן וגו' ואין שמן אלא תורה.
(מקום מקדש- לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
"והאבנים תהיין על שמות בנ"י שתים עשרה על שמותם וגו'" (כח, כא)
"ואמרו שהאבנים האלו נחרטו בשמיר. והיה בעל חיים קטן כתבנית השעורה ויש לו צפורן וכל מקום שיגע בו הצפורן מיד הוא שוקע שנאמר 'בצפורן שמיר חרושה', וזה מסודות הטבע ומסגולות בעלי החיים שהמקום שהוא עובר עליו נעשה נמוך מבלי שיחסר גוף האבן. ותרגום תרשיש – כרום ימא, והוא עוף הנקרא טווס ונוצתו שחורה מבריקה ובכל נוצה נקודה משולשת נוטה אל הכחלות, וכך היה גוון האבן הזו, ועוף זה אינו נמצא אלא באיי הים. והאבנים האלו היה כתוב על כל אבן שם אחד השבטים. והרי האותיות חסרות טית וצאד וכתבו עם ראובן על אבן אודם אברהם יצחק יעקב בגלל הצאד, ועל אבן ישפה עם בנימין שבטי ישורון בגלל הטית, כדי שישלמו אותיות אלף בית בשביל התשובות לשאלת אורים ותומים כמו שיתבאר בפסוק 'ולפני אלעזר הכהן יעמוד'".
(אור האפלה – לרבינו נתנאל בן ישעיה זצ"ל)
כתיבת תגובה