"ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וגו' או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עוונו" (ה, א)
פסוק זה נדרש בזוהר הקדוש עלנשמת האדם, שקודם ירידתה לגוף לבוא לעוה"ז מוליכים אותה לגן-עדן לראות יקר וכבודתלמידי חכמים שעסקו בתורה ובמצוות בעוה"ז ולמדו ולימדו לשם שמים.ואומר לו המלאךלרוח: הראית בכבוד אלו הצדיקים? דע שאלו היו כמותך, לפיכך אם תזכה ותשמור את התורהכמותם תזכה לישיבתם של אלו הצדיקים. ואם לאו, ראה מקום הרשעים שעברו על התורה ולאקיימו המצוות ומוליכו לגיהנם ורואה משפט הרשעים שם, ואומר לו: אם תעשה כמותם יהיהלך כן. ולפי"ז פירוש הכתוב כך. שהתורה תמהה על האדם החוטא ואומרת: "נפש כי תחטא"?!כלומר, הלא "שמעה קול אלה" שהשביעוה במרום קודם ירידתה לגוף. א"כ למה לא תהיה נגדעיניך תמיד כדי שלא תחטא? ואם כבר חטאת אל תתרשל מן התשובה רק ראה ודע לתקן את אשרפגמת וזהו "או ראה או ידע, אם לא יגיד" כל החטא להתוודות עליו קודם המיתה – "ונשאעוונו", כלומר אין לו עוד תיקון, כמאמר רז"ל: "מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת".
(עץ החיים – לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל)
"נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' " (שם, טו)
יש להבין אומרו "מקדשי ה'"על-דרך שאמרו רז"ל "אי רישא דעמא זכאה כולי עלמא זכאה", ואסמכוה אקרא דכתיב: "ואשמםבראשיכם" – אל תיקרי ואשימם אלא ואשמם. וכן אמרו "אי רישא דעמא חייבא כולי עלמאחייבין" ואסמכוה אקרא דכתיב: "חטאת הקהל הוא" וסמיך ליה "אשר נשיא יחטא", שר"ל,חטאת הקהל הוא מסיבת אשר נשיא יחטא דאי רישא דעמא חייבא כולי עלמא חייבין. וזהו סודהכתוב כאן: "נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה – הוא "מקדשי ה'" כלומר מסיבת הצדיקיםהממונים על העם (דקאי על העם שאין להם כי אם בחינת "נפש") שמפני שאין נזהרים בכלמעשיהם לבל יכשלו בשום חטא כל דהוא, לכן גרמו לעם לחטוא שלשון "מקדשי ה'" בפסוקרומז על קדושי ה' שהם הצדיקים הקדושים שצריכים להזהר בכל מעשיהם שיהיו על טהרתהקודש.
(מקום מקדש – לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
כתיבת תגובה