"צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולההיא העולה וגו' " (ו, ב)
איתא בילקוט: "'זאת תורת העולה וכו" – מה כתיבלמעלה מן הענין? 'והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה אשר גזל וגו" ואח"כ 'זאתהעולה', אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום. למה? כי 'ה' אוהב משפט שונא גזלבעולה' וכו'". וכתב בעל "מאורי אור": יש להתבונן מאי שנא גזל משאר איסורין שבתורהשהקפיד בו הקב"ה שקרבנו אינו רצוי בגלל עוון זה? ואין הכוונה שלא יגזול כדי להקריבממנו קרבן כי משמע מלשון המדרש שאפילו אם יהיה העולה משלך ויש בידך עוון גזל אינורצוי. ותירץ בקיצור לפי דרכו. והנה גבי קרבן פסח מצינו שהזהיר בו על הגזל כמאמרםז"ל עה"פ "'משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח' – מה ת"ל 'משכו וקחו'? משכוידיכם מן הגזל וקחו לכם משלכם. והנה ידוע מ"ש ז"ל שישראל במצרים היו גוי בקרב גוישלא היו נזהרים בקיום מצוות אבותיהם זולת שבט לוי וכמ"ש בהגש"פ "מתחילה עובדי ע"זהיו אבותינו". וכשראה הקב"ה שח"ו יטמעו במ"ט שערי טומאה נתן להם שתי מצוות: דם פסחודם מילה להגין עליהם שיהיו ראויים לגאולה. ובהיות שקרבן פסח חשוב לפניו יתברךכקרבן עולה שהוא למעלה מכל הקרבנות לכן הזהירם תחילה על הגזל כדי שעי"ז יהא רצוילפניו כקרבן עולה ויהיה עי"ז אחדות ושלום ביניהם וא"א שיזכו לגאולה כי אם אחרישיסירו מביניהם כל אלה ויהיו רק באחווה ושלום.
(ענף חיים – לרבי אברהם אלנדאף זצ"ל)
"והרים ממנו בקומצו מסולת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה אשר עלהמנחה וגו'" (שם, ח)
אפשר להסביר בדרך רמז ולומר – קרי ביה: והרים,בקמצו ממנו (בפסוק הכתיב חסר: בקמצו), ור"ל שבמה שמקמץ האדם "ממנו" דהיינו מתאוותגופו, יזכה להרים מסולת המנחה שרומז על התורה, שיזכה להבין ולהשכיל ללמוד וללמדולחדש חידושי תורה. והוא על-דרך מאמרז"ל: אם רוצה אדם שיכנסו ד"ת לתוך מעיו יבקשרחמים שלא יכנסו מיני תענוגים לתוך מעיו [סולת היינו פשט כי סולת (מלא וא"ו)בגימטריא – מלכות ופשט הוא בסוד מלכות. שמנה היינו רמז וכן סופי תיבות של מילוירמז: ריש מים זין – שמן. (ואמצע המילוי יי"י גימ' הוי"ה עם הכולל) ואת כל הלבונההיינו דרש יעויי"ש עפ"י הסוד.]. אשר על המנחה שצריך ענווה רבה ויהא נוח לכל, שדבריחכמים בנחת נשמעים. והקטיר המזבח שע"י לימוד שלשה פירושים הללו שהם: פשט, רמז ודרש,מתקן ומקשר שלשה עולמות בריאה יצירה עשייה זה עם זה. והיינו והקטיר – לשון קשר(בארמית). המזבח – סוד יצירה. ריח – עשייה, ניחוח – בריאה. אזכרתה לה' – שמקשרם עםהאצילות שהיא אלהות גמור.
(מקום מקדש – לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
כתיבת תגובה