שבת שקודם חג הפסח נקראת שבת הגדול. ומנהג השאמי להפטיר הפטרת וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים. ומנהג הבלדי להפטיר את הפטרת פרשת השבוע. וכן הוא מנהג תימן הקדום, שהרי הרמב"ם לא הזכיר הפטרה זו. וגם השתילי זתים בסימן ת"ל לא הזכיר הפטרה זו וכמו שהערתי בזית רענן שם.
ומ"מ האחרונים כתבו טעמים להפטיר בשבת הגדול הפטרת וערבה ולא את פרשת השבוע. ונהרא נהרא ופשטיה.
ומצאתי בכת"י של מהר"ש עמר זצוק"ל שכתב בהגהת כתב יד קודשו לספר שתילי זתים למהרד"ם בסימן תרפ"ה. נביאו בספר שתילי זתים חלק תשיעי האמור לראות אור בקרוב בעזה"י, שכתב לבאר טעמים השזורים בפסוקי הפטרה, הפלא ופלא. ולגודל ענותנותו, ראה מה שסיים ואתה המעיין וכו'.
הנה הם לפניך ככתבם וכלשונם.
מנהגינו להפטיר בשבת הגדול וערבה לה'. ואפשר ליתן טעמים בדבר.
הראשון, להזהיר את העם על הצדקה, ולהודיעם מעלתה עד שאמרו בכל אסור לנסות חוץ מן הצדקה. וזהו דרשו אותו מפסוק הביאו את כל המעשר וכו'.
השני, להזהירם על התשובה והוא מה שאמר הנביא, וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר וכו'. למימי אבותכם סרתם מחוקי וכו'. ואם נזהרים מזה מבטיחם שיברך להם תבואת הארץ, כי בפסח נידונים על התבואה, וזהו שאמר וגערתי בכם באוכל וכו'.
השלישי, להזהיר על עסק התורה במועד, ולא נוציא אותו במאכל ומשתה. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה. וזהו מה שאמרו הנביא זכרו תורת משה עבדי.
הרביעי, להבטיח לנו על הגאולה, שלא נאמר כיון שנכנס ניסן ולא נגאלנו ח"ו, אין עוד תקוה. אלא צריכין אנו שנאמין באמונה שלימה כי ה' הוא אלהים אמת, והבטחתו קיימת לעולם ועד. והוא מה שהבטיחנו ע"י נביאו, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא. וזה אם נשמור לעשות ככל הכתוב בתורה. ואם ח"ו ניטה מדרך הטוב, הוא נפרע ממנו. כדי שיקיים הבטחתו להביא מורה צדק במהרה בימינו. ויקיים בנו מה שכתוב וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כן יהי רצון. ואתה המעיין אם אתך נמצא טוב טעם למנהג יפוצו מעינותיך חוצה עכ"ל
כתיבת תגובה