פרק א'
ח' – וַיָּ֥קׇם מֶֽלֶךְ – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרשה וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם (ב כ) אֵ֥ין נִגְרָ֛ע (ה יא) אֵ֤ין נִתָּן֙ (שם טז).
י"א – רַעַמְסֵֽס – העא"ן בפתח, אך בפרשת ויגש(בראשית מז יא) נכתב רַעְמְסֵ֑ס העא"ן בשווא נח. וייזהר להבדיל ביניהם כמו שכתב רבינו אברהם אבן עזרא כאן זה לשונו: רַעַמְסֵס בפתחות העי"ן, ואיננו מקום ישראל. ומשמע שהן שתי ערים שונות.
ט"ו – הָֽעִבְרִיֹּ֑ת – היו"ד בדגש חזק וכן בהמשך הפרשה הַמִּצְרִיֹּ֖ת (פסוק יט) הָֽעִבְרִיִּים֙ (ג יח).
פרק ב'
ד' – מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה – היו"ד בתיבת יֵּעָשֶׂה בדגש חזק מחמת המקף ומדין דחיק וכן בהמשך הפרשה וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת (ג יב) מַה־שְּׁמ֔וֹ (ג יג) זֶה־שְּׁמִ֣י (שם טו) יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ (ד טז) תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ (שם) תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ (שם יז).
כ' – לָ֤מָּה זֶּה֙ – תיבת לָמָּה מלעיל והזא"ן בתיבת זֶּה בדגש חזק מדין אתי מרחיק. וכן בהמשך הפרשה אָסֻֽרָה־נָּ֣א (ג ג) נֵ֣לְכָה נָּ֡א (ה ג) לָ֥מָּה זֶּ֖ה (ה כב).
פרק ג'
כ"א – הָֽעָם־הַזֶּ֖ה – תיבת הָעָם מלעיל. וטעם הדבר כמו שכתבתי בפרשת מקץ על הפסוק שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ (בראשית מג ז).
פרק ד'
י' – לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי – תיבת אָנֹ֗כִי מלעיל וההטעמה בנו"ן. אע"פ שהכלל שנמסר במסורת התיג'אן שתיבת אָנֹכִי מוטעמת מלעיל רק בטעמים אתנחא סוף פסוק זקף קטן וזרקא, ישנם שבעה מקומות יוצאים מהכלל וזהו אחד מהם.
ט"ז – תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים – יזקוף מעט תיבת לּוֹ להבדילה מתיבת לֹא.
פרק ה'
ז' – תֶּֽבֶן – התי"ו בפתח סגול. ואף שבאה בטעם סוף פסוק או באתנחא לא ישתנה ניקודה לקמץ כמו במקומות אחרים וכתב רבינו אברהם אבן עזרא כאן כי וטעמה לא נודע רק ככה נמצא.
י"א – אֵ֥ין נִגְרָ֛ע – ייתן לב להקפיד לבטא הרי"ש כמנהגינו ואף מי שלא מקפיד דרך כלל שלא יישמע נִגְגָע.
כ"ב – לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי – תיבת למה הראשונה מלרע והמי"ם רפה, והשנייה מלעיל והמי"ם בדגש חזק. והכלל בזה שכאשר באה תיבת לָמָּה לפני שאר אותיות קריאתה מלעיל אך כאשר תבוא לפני אותיות אה"ע קריאתה מלרע. ויש בנביאים ובכתובים מעט יוצאים מן הכלל אבל לא במקרא. ותיבה זו נמנית אצל המדקדקים בין התיבות היוצאות מן הכלל שבא בהן דגש אחרי קמץ, וסימנן ל"ב אי"ש לָמָּה בָּתִּים אָנָּא יָמָּה שָׁמָּה.
כתיבת תגובה