יום אחד, בעת שהיה צאלח עודר במחפורת, ראה חרדון עומד על קיר סלע, עומד באפס תנועה. לפתע חלף באוויר ארבה אחד ונחת ישר לתוך פיו של החרדון. החרדון בלע את הארבה וחיכה למנה השניה העתידה להישלח לו על ידי הזן ומפרנס לכל... אמר צאלח: ככה, יא רבש"ע? מזונו של זה בא לו עד לפה שלו, עד לפה שלו, ואני יושב ומתייגע בכריית עפר בשביל מזוני הדל?
