אלה מועדי ה'

הוזמנתי ל"סדר" בבית הרב הראשי הסכמתי לכך, בתנאי שירשוני להביא אתי את סעודתי מביתי. בית הרב עודנו שוקע באפלה. בעל אכסניתי הרים את מעילו, והתחיל להכין את המנורות. הולך אני למטבח לראות בהכנת המצה. לאורך חדר קטן, ישנו מין דרגש רחב, ובו חורים גדולים. אלה הם תנורי הארץ הזאת. על הארץ יושבת אשה, ומנענעת קערת חרס מלאה מים. היא יוצקת לתוכה מדת קמח אחת, ובשעה שידה השמאלית מנדנדת את הקערה, מערבבת ידה הימנית את הקמח בזריזות ובכשרון גדול, ועושה עיסה. וכשהמים אינם מספיקים, שופכת ידה השמאלית עוד מים, וידה הימנית מוסיפה ללוש אגב נדנוד הקערה. היא מוסיפה חופן מלח, וכשידה השמאלית עובדת, היא טובלת את ידה הימנית בקערת מים זכים שמחליפים אותם לנגד עיניה. במשך שעה שלמה לשים כך את העיסה, עד שהיא נעשית לבנה וגמישה מאד.

אולי יעניין אתכם