עוד בהיותו בדרכו בראש הרמה הטרשית בזלתית הצופה על עיר ירים מצפון, נראתה לו מהמקום, המולה של המון רב שצעד ברחובות העיר הלוך ושוב, כשבמרכזו ניצב צעיר יפה תואר וגבה קומה, רכוב על סוס אצילי אביר מקושט בשלל עדיים נוצצים שהבריקו למרחוק. בראש התהלוכה צעדו התוקעים בחצוצרות, והמכים בתופים, בלבושם הססגוני המיוחד, ואחריהם ערב רב של המון תוגג. הסביבה רעשה, וההרים שהקיפו את העיר משלושת צדדיה הדהדו זה אל זה בתזמורת קולות וצריחות ויריות יחד. אותו רגע, סבר שמעון...