בתימן היה יהודי עשיר ולו שכן ערבי. תמיד היו מתווכחים על ענינים שונים, גם עניני דת. הערבי היה אומר שהכל נוהג על פי הדין וכי המלך מנהיג את עמו על פי אמות הצדק והדת ללא משוא פנים.