רבי יחיא ב"ר סעדיה זכריה אלצאהרי זלה"ה*
הרב יחיא בן סעדיה בן יעקב אלצאהרי נולד בשנת הרע"ו, היה מעיר כוכבאן ונודע בחכמתו הגדולה ובהיקף הרחב של ידיעותיו, וכפי שמתאר רבי סעדיה מנצורה בספר המחשבה וזה לשונו: הרב הגדול מוהר"ר יחיא צאהרי אשר נודע בכל התימן תוקף ועוצם גדלו וחכמתו, נודע בשערים ובערים מעשהו, שהיה בקי במקרא, במשנה, בתלמוד באגדה ספרא וספרי, מליצות וחידות, משלות שועלים, משלות כובסים, שיחת שדים, שיחת דקלים, שיחת מלאכי השרת. בקי בחכמת התכונה, וחכמת התשבורת, וחכמת ההנדסה, וחכמה מדינית, וחכמת הטבע, וחכמת הדקדוק, וחכמת המוסיקא היא חכמת הנגון בשירים, ועל כולם חכמה האלהית לידע שיעור קומה… ע"כ.
רבי יחיא נדד הרבה בכל רחבי תימן. ובכמה ארצות, ביניהם ארץ ישראל. וביקר בצפת מקום מושבו של מרן רבי יוסף קארו זיע"א ויתר חכמי דורו. ואת רשמיו מבקוריו בארצות אלו וארחות חייו, ניתן לדלות מתוך ספר המוסר שחיבר, או כפי שנקרא ספר המחברות, ובו ארבעים וחמש מחברות מחורזות בחרוזים. מתוך דבריו אנו למדים על פרטים באישיותו שהיה מרביץ תורה, והשיב תשובות בהלכה ומחשבה לשואלים, וכן על חיבוריו שעסק בהם. כמו"כ אנו למדים על גודל הערצתו לחכמי צפת ולחכמי הקבלה, ובשובו לתימן הביא ספרים אתו, ולזכותו זוקפים את התפשטות חכמת הקבלה בתימן. בתקופתו בשנות השכ"ה נגזרו גזירות על היהודים, ורבי יחיא נחבש בבית הסוהר יחד עם גדולי היהודים, ובתקופת מאסרו חיבר רבי יחיא את ספרו על התורה צידה לדרך בדרך המדרש, הקבלה והנוטריקון, והוא מציין בחיבורו שהספר נתחבר בתקופת מאסרו, כמו"כ חיבר שם את ספר המוסר.
לרבי יחיא היו חיבורים נוספים בהלכה, בפילוסופיה ובשירה, ורובם נאבדו מאתנו. שירים רבים שחיבר רבי יחיא נמצאים עדיין בכ"י. ושירה אחת שלו על עשר ספירות נכנסה לתוך כתר מלכות שרבים נוהגים לאמרה בליל יוהכ"פ. אין ספק שאישיותו של רבי יחיא שהשאירה רישומה על אותה תקופה, היא שהעניקה לדורות תולדות היהודים בתימן, וחכמי היהודים במושבותם בארצות שביקר בהן, ובמיוחד בארץ הקדש, הן על אורח חייה של הקהלה בצפת על גדוליה וחכמיה, והן אל חידוש הישוב היהודי בטבריה ושאר ערי הקדש באה"ק. נפטר בשנת השמ"ה.
כתיבת תגובה