ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים וגו'. אפש"ל כי בזמן שישראל עושים רש"מ שכינה ביניהם ומגינה עליהם מנזק והם שלוים ושקטים כיין על שמריו ונקראים כרם ה' צבאות, וזהו ויעמוד מלאך ה' היא השכינה הנק' מלאך כמ"ש הנה מלאכי ילך לפניך. במשעול אותיות בעם שלו. הכרמים הם הכרם הידוע דהיינו ישראל שנ' כי כרם ה' צבאות בית ישראל. גדר מזה וגדר מזה הם תורה ומע"ט דאגוני מגני ואצולי מצלי, א"נ גדר מזה וגדר מזה הם תורה שבכתב ותושבע"פ ור"ת זה הפסוק. ושכינה יושבת על משפט דלים מקשיבה לקול אמירת כתבים ישפטו הדיינים ויעמידו העולם בדין מרומה שאול עליהם ווי לוחשת בלא מקח שותה עיניהם ולבם לשמים בלקחם ממון שוחד עורון ותמהון לבב הזהרו כבוד רמים מזה יסתתמו משובות גם דברי רחמנים מתון זמני הדין ותראו גם דברים רצויים מרבים זמן הצלחה מאד זקנים הדורים כלומר אם הדיינים צדיקים ודנים דין אמת ואינם מקבלים שחד הם מאריכים ימים ומגיעים לימי הזקנה ועליהם נאמר והדר זקנים שיבה היינו מאד זקנים הדורים נוט' מזה השי"ת יאיר עיננו במאור תורתו אמן כן יהי רצון: