פרק ל'

ה' –  וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ – בפרק זה ישנן כמה תיבות המנוקדות במפיק ה"א, וייזהר לבטאם כמשפט כמו וֶאֱסָרָהּ נַפְשָׁהּ אִישָׁהּ אֹתָהּ. ומאידך באו גם תיבות המסתיימות באות ה"א אך אינה יוצאת במבטא כמו וְאִשָּׁה אָסְרָה.

ט' – שְׁמֹ֣עַ – למנהגינו יקרא כאילו כתוב שְׁמוֹוַע וכן בכל פתח גנובה הבאה אחרי חולם.וראה מה שכתבתי בתחִלַּת פרשת נח.

פרק ל"א

ו' – וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרשה עָצ֣וּם מְאֹ֑ד (לב א) מְק֥וֹם מִקְנֶֽה (שם) הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם (שם יא) בִּן־נ֑וּן (שם יב ועוד) חֲל֥וּץ צָבָ֛א (שם כז) כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה (שם לא).

ט"ו – הַֽחִיִּיתֶ֖ם – היו"ד בדגש חזק. וכן בהמשך הפרשה וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם, וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל  (לב כב).

מ"ט – עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ – הנו"ן בתיבת נָשְׂאוּ בלא דגש, וכן בהמשך הפרשה עֲבָדֶ֣יךָ יַֽעֲשׂ֔וּ (לב כה) וַֽעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ (שם כז). והספרים שניקדו אותם בדגש מפני שלדעתם גם כאשר התיבה השנייה מנוקדת בראשיתה בגעיא נוהג דין אתי מרחיק. ועיין מה שכתבתי בפרשת בשלח על הפסוק אָשִׁ֤ירָה לַֽה֙ (שמות טו א).

פרק ל"ב

י' – וַיִּֽחַר־אַ֥ף – ייתן לב לא להשמיט את האל"ף בקריאתו, וכן בהמשך הפרק (פסוקים יג יד).

ט"ו – וְיָסַ֣ף ע֔וֹד – בתיבת וְיָסַף הטעם בסמ"ך ונקראת מלרע. תיבה זו יוצאת מן הכלל שלא נוהג בה דין נסוג אחור למרות קירוב הטעמים.

כ"ג – הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַה' וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם – הטי"ת בתיבת חֲטָאתֶם בלא דגש מפני שבאה לאחר שווא פתח, ובתיבת חַטַּאתְכֶם באה אחר פתח ובדגש חזק כדינה לאחר תנועה קטנה.

ל"ח – וְאֶת־נְב֞וֹ – אין געיא בוא"ו ותיבה זו יוצאת מן הכלל. בתיבות וְאֶת וְאִם הבאות בתחילת פסוק או אחרי אתנחא והינם מחוברות במקף למלה הבאה המנוקדת בתרין טרסין או זקף תבוא הוא"ו בגעיא כמו וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים (בראשית י יד) וְאֶת־שְׁמ֞וֹת (שמות כח י) וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר (שם כט לד) וְֽאִם־מְעַ֞ט (ויקרא כה נב) וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם (דברים ט כא) וכאן זה יוצא מן הכלל וכן וְאִם־יַרְחִ֞יב (דברים כב כה).

מ"ב – וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ – ייתן לב לא להשמיט בקריאתו את האות ה"א.שלא יישמע וְנֹבַ חָלַךְ.

   וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ – הלמ"ד בלא דגש שלא כמשפטה. ותיבת וַיִּקְרָא מלרע, ולא ייסוג הטעם למרות קירוב הטעמים מפני שלא ייסוג הטעם לאות שבא אחריה שווא נח (וכאן אם ייסוג לאות יו"ד בא אחריה באות קו"ף שווא נח).