תיאור הצמח ובית גידולו
הדורה שייכת למשפחת הדגניים.
הדורה היא גידול קיץ. מוצאה מאפריקה. משם הגיעה לדרום ערב (תימן) ולהודו ולמזרח הקרוב, כנראה בעקבות התפשטות האסלם.
נראה שהדורה הייתה ידועה כבר בימי המשנה. אפשר שהפרגין המופיעים במשנה הוא הדורה.
ברצף הדורות ידוע על גידולי דורה בארץ ישראל (גולן, עכו).
הדורה היא הזולה שבדגנים. שימשה בעיקר למזון לעופות. היא נקראת "לחם העניים". ישנם לפחות שלושה סוגים: דורה צ'ופרא- הזן הצהוב המשובח שבהם, דורה ביד'א – הזן ה לבן ודורה חמרא- הזן האדום, הזול והדל באיכותו בין מיני הדורה.
אצל רוב יהודי תימן "הלחם של ליל שבת" הוא הלחוח שמכינים אותו בדרך כלל מזן הדורה האדום שטעמו חמצמץ.
ערך תזונתי
מקור עמילני. ערכו התזונתי הוא הדל ביותר בין הדגנים האחרים. לכן הוא הזול שבדגנים ומשמש למזונם של העופות ו"ולחם העניים".
תגובה: חומצתית.
מדד גליקמי: לא נקבע.
שימושים בדורה ברצף ההיסטוריה
שימושה של הדורה הוא רק כמקור תזונתי לאדם, לשכבות העניות באוכלוסיות אסיה ואפריקה (כולל יהודים) וכן כמזון לעופות.
הדורה במקורות היהודיים
הדורה בשמה אינה מוזכרת במקורות היהודיים. גם הרמב"ם לא מתייחס אליה. אולם משערים שהפרגין המופיעים במשנה ובכתבי חז"ל האחרים הוא הדורה.
הרי כמה דוגמאות:
"האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית, ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה" (משנה, שביעית ב, ז)
"האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית, ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה" (ירושלמי שביעית פ"ב ה"ג).
"הראשון לשעבר ושליש השני לבא אמר רבי יוחנן מחג הסוכות – מה חג הסוכות לבא ואת מהלך בו לשעבר ואילו הואיל וזה לבוא את מהלך נאמר אף באורז ובדוחן ובפרגין ובשומשמין כן רבי חונה בר חייה אמר שאי אפשר לעמוד עליו מתיבין לחונה בר חייהא והתני צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו" (ירושלמי שביעית פ"ב פ"ד).
"…ומותר העומר ותבואה שלא הביאה שליש רבי אליעזר אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה. ד' אלו חייבין במעשרות ופטורין מן החלה: האורז והדוחן והפרגין והשומשמין, והקטניות ופחות מחמשת רבעים בתבואה הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורין מן החלה" (ירושלמי, חלה פ"א פ"ז).
מתוך ספר מור ולבונה לפרו' אבשלום מזרחי
כתיבת תגובה