ל' – אֲשֶׁר־ל֣וֹ (לא) חֹמָ֗ה – מנהגינו לזקוף מעט תיבת לוֹ להבדילה מתיבת לֹא.
ל"ה – וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ – תיבת וְהֶחֱזַקְתָּ מלעיל והבי"ת בתיבת בּוֹ בדגש חזק מדין אתי מרחיק.

פרק כ"ה

ג' – שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרק וְֽאִם־מְעַ֞ט (פסוק נב).

ט"ז – מֹכֵ֥ר לָֽךְ – תיבת מֹכֵר מלרע.

כ' – מַה־נֹּאכַ֖ל – הנו"ן בתיבת נֹּאכַל בדגש חזק מחמת המקף ומדין דחיק וכן בהמשך הפרק יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ (פסוק כו) תִּהְיֶה־לּ֔וֹ (פסוק לא) תִּהְיֶה־לּ֑וֹ (פסוק מח).

כ"ח –  דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ – היו"ד בתיבת דֵּי איננה יוצאת במבטא.

ל' – אֲשֶׁר־ל֣וֹ (לא) חֹמָ֗ה – מנהגינו לזקוף מעט תיבת לוֹ להבדילה מתיבת לֹא.

ל"ה – וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ – תיבת וְהֶחֱזַקְתָּ מלעיל והבי"ת בתיבת בּוֹ בדגש חזק מדין אתי מרחיק.

נ"ג – לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּוּ בְּפֶ֖רֶךְ – הבי"ת בדגש קל. למרות שבאה אחרי האות וא"ו ובדרך כלל אותיות אהו"י מבטלים הדגש מאותיות בג"ד כפ"ת, וזאת משום שכאשר יבואו בראש התיבה שלאחר אותיות אהו"י שתי אותיות מאותיות בג"ד כפ"ת הסמוכות זו לזו, לא יתבטל הדגש מאותיות בג"ד כפ"ת.