לאחר שבתקופה האחרונה חל רפיון בנושא, החליטו רבני תימן להחזיר עטרה ליושנה, ולגדור הפרצה שנפרצה כשהבחינו שמספר בתי כנסת מעטים הפסיקו לתרגם בציבור את קריאת התורה וההפטרה בשבתות וימים טובים אשר נהגו אבותיהם ואבות אבותיהם מימות עזרא ובית דינו.

במסגרת מיזם חסר תקדים שהתפרס על פני מספר שבועות, לראשונה בהיסטוריה 70 מרבני תימן, מכל החוגים והזרמים בהם רבני ערים, דיינים וראשי ישיבות, ובראשם גדולי העדה הרה"ג שלמה מחפוד, הרה"ג יצחק רצאבי, הרה"ג פנחס קורח, הרה"ג יפת טיירי והרה"ג רצון ערוסי. חתמו על מגילה מיוחדת מקלף, בה הם קוראים לציבור שלא לזלזל במנהג העתיק, והדגישו  שאבותיהם מסרו את נפשם בגולה על לימוד ושינון התרגום וקריאתו בציבור כפי שמורים הפוסקים.

מתוך קריאתם ניתן להבחין שהרבנים חשים שנפרצה הגדר ועליהם לקום בקול אחיד וברור, באמרם: "ואם בעבר ראינו היחלשות במנהג והתרחקות ממנו בשולי המחנה, היום אנו רואים שמתפשט והולך הדבר גם אצל בני התורה שזכו בילדותם להסתופף ולתרגם בדקדוק וכבקיאים גדולים"

ואף הביאו את דבריו של רבי שמואל הנגיד מתוך ספר העתים "שביטול חובת התרגום בציבור הוי כדרך מינות, ונקראים פושעים. כי מצות התרגום בעונתו יותר חמורה היא מן העוסק בתורה, ואין לזלזל האידנא בתרגום, וכל מי שיחמיר בדבר להסיר את ישראל ממנהג משונה ולהחזיר הדבר ליושנו שכרו שמור לפני המקום"הרבנים חותמים את מכתבם בזעקה נרגשת "לכן יוצאים אנו בקריאת קודש, אל לכם לשנות ממנהג אבותיכם נע"ג, וחזרו לדרכם הסלולה. שמרו על ילדיכם, למדום מסורת אבות וכך ידעו לתרגם בנקל ובמהירות וימשיכו בדרך אבותיהם הקדושים בלשון קודש צחה וברה, וגם כי יזקין לא יסור ממנה".