עפ"י ספר שלחן ערוך המקוצר – אורח חיים חלק ג' בעריכת הצב"י מאיר ליאור לוי יצ"ו

אבינו מלכינו בערב כפור

אומרים אבינו מלכנו לאחר תפילת מנחה אם יש פנאי, בין כשחל יום כפור בחול בין כשחל בשבת, דלא כהרמ"א בסימן תר"ז ס"ה:

(סימן קי"ב סעיף ט' – הלכות ערב יום הכפורים)

נוסח ברכת הנרות

אם חל יוהכ"פ בשבת חייבים הכל להדליק, ומברכין "להדליק נר שלַּ־שבת" ואין מוסיפין "ושלְּ־יום הכפורים" [והנוהגים לברך כשיום כפור חל ביום חול, מוסיפים זאת]:

(סימן קי"ב סעיף ט"ו – הלכות ערב יום הכפורים)

הזכרת שבת בברכת המזון

אדם שמאכילין אותו משום סכנה, אם דעתו מיושבת, מברך לפניהם ולאחריהם, אבל קידוש לא יעשה, וכן לא יברך על לחם משנה. ובברכת־המזון יאמר יעלה ויבוא, ואם חל בשבת יאמר גם רצה והחליצנו. אך אם שכח לאמרם, אינו צריך לחזור ולברך, לפי שאין חיוב היום לאכול פת:

(סימן קי"ג סעיף י"ח – הלכות יום הכפורים)

אמירת סדר הקבלת שבת

כשחל יום הכפורים בשבת, מנהג השאמי שלא לומר סדר הַקְבָּלַת שבת ולכה דודי ובמה מדליקין, אבל מזמור שיר ליום השבת אומרים. ובבלדי מקדימים לפני פיוט לך אלי תשוקתי, כל סדר הקבלת שבת, דהיינו שיר השירים, לכו נרננה וכו' לכה דודי, בר־יוחאי, ובמה מדליקין. אמנם מזמור שיר ליום השבת אומרים [אחרי כל נדרי] בבלדי אפילו כשחל יוהכ"פ בחול, והטעם, מפני שיום הכפורים נקרא שבת שבתון:

(סימן קי"ד סעיף א' – הלכות תפילות יום הכפורים)

נר בהבדלה וברכת בשמים

בהבדלה של מוצאי יום הכפורים גם כשחל בשבת, צריכין לברך דוקא על נר ששָבַת, ולא על נר שהוציאו עתה מן האבנים, או "גפרור" וכדומה, ולא במה שהודלק מהם. והמובחר הוא להדליק נר אחד מן הנר שהדליק אתמול בביתו, ולברך על שניהם, לצאת ידי דעת הסוברים שאין לברך על נר שלא נעשה להאיר אלא רק לכבוד היום. ואם אין לו נר בביתו, יביא את הנר הדולק מבית־הכנסת וידליק עוד אחד מזה הנר ויברך עליהם. ויש אומרים שבשעת הדוחק מברכין על הנר שהודלק מנר של גוי, או מאור שהודלק משלהבת שהוציאו מאבנים, או מאור שהודלק משלהבת של "גפרור" וכדומה.

אין מברכין על הבשמים, ואפילו כשחל יוהכ"פ בשבת:

(סימן קי"ד סעיף י"ז – הלכות תפילות יום הכפורים)