החברים שלנו נהנים מהנחות, צוברים נקודות, ומקבלים מתנות! התחברות/הצטרפות
דלג לתוכן
יש להקשות למה בחקים אמר אם ולשון הליכה ובמצות אמר ואת ולשון שמירה והמשפטים לא הזכיר כלל, ואמר ועשיתם אותם. ולעד"ן הטעם שידוע שהחוקים שהם כגון כלאים ופרה אדומה ועריות יצה"ר ואומות העולם משיבים עליהם. וזה מפני שאין להם טעם כדי שיתקבלו על הלב, ואפשר שהמקיימם מקיימם בלי רצון שלם ובלי כוונה אלא מצות אנשים מלומדה, לכך מפני שהוא בלי רצון שלם אמר אם בחקתי שהוא ל' דיעבד ומפני שהוא בלי כונה אלא מצות אנשים מלומדה אמר תלכו כהולך בדרך שאין בהליכתו רצון וכונה. אבל המצות [שהם] כגון ציצית ותפילין מפני שיש להם טעם, האדם מקיימם ברצון שלם ובכוונה לאותה המצוה כראוי ולכן אמר ואת מצותי בלשון ודאי ר"ל ודאי שיעשו אותם מק"ו מהחוקים שאין להם טעם ואעפ"כ הוא עושה אותם אף שאין יודע בהם טעם, כ"ש המצות שיש להם טעם ועושה אותם ורצונו להשלים כונתם. ואמר תשמרו שמזה יבאו לשמרם כראוי כדי שלא תפסד כוונתם. גם שיצפו מתי יבואו לידם ויקיימום. אבל המשפטים להיות שהשכל מחייבם אין צרך עוד להזכירם, דפשיטא שיקיימום, דא"א שייתקיימו המצות וכ"ש החוקים ולא יתקיימו המשפטים, לכן לא אמר עוד ואת משפטי תעשו אלא אמר בהם סתם בפשיטות ועשיתם אותם. ומה שהקדים החוקים תחלה ואח"כ המצות, ואח"כ רמז המשפטים, לפי שהחוקים מעולים וחשובים לפני הקב"ה, אשר על כן גזר אותם עלינו גם בלי טעם, והעושה אותם עושה מאהבה גדולה אהבה פנימית ולכן הם יותר חשובים מהמצות שיש להם טעם לתקנת האדם או לזכותו לחיי העוה"ב,
והמצות ג"כ חשובים יותר מהמשפטים שהמשפטים השכל מחייבן שהם טובים גם לחיי העה"ז ועושה אותם האדם גם לצורך גופו שלא מאהבה אלא מיראת העונש.
