כ' רש"י ז"ל ואם לא היו לו בנים מת בלא בנים וכו'. מכאן ראיה שהמוליד בנים אעפ"י שקוברן טוב יותר ממי שאין מוליד כלל. שהמוליד ואע"פ שקובר אינו בכלל עונש זה ויומא טבא ליעביד דפלט ליה מכרת דבני, ויקבל היסורין האלו באהבה ואז יזכה להתם פשע ולהתם חטאת, וגם לענין מצות פריה ורביה אעפ"י שלפי פסק ההלכה אם היו לו בנים ומתו לא יצא ידי חובתו הינו בחייו בעה"ז שצריך להתפלל ולבקש בנים של קיימא, דכך היא מחלוקת רב הונא ור' יוחנן בפ"ו דיבמות היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים מצות פריה ורביה, ר' יוחנן אמר לא קיים וכו' וקימא לן דהנתבע יכול לטעון קים לי לכן ביום הדין נפטר הוא מתביעתו כרב הונא. אבל מי שלא היו לו בנים כלל קשה לו מכל (בנים) דבספק כרת איתיה, ובמצות פריה ורביה ליתיה. והב"ה יצילנו מזה וגם מזה ויקיים בנו מקרא שכתוב בניך כשתילי זתים סביב לשלחניך ומ"ש לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכים וכו'.