החברים שלנו נהנים מהנחות, צוברים נקודות, ומקבלים מתנות! התחברות/הצטרפות
דלג לתוכן● חג השבועות הוא חג הקציר, כמו שכתוב בספר שמות (כג טז): "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". הסיפור במגילת רות מתרחש בתקופת הקציר, כמו שמסופר בפתיחת מגילת רות (א כב): "והמה באו בית לחם בתחילת קציר שעורים." מרבית האירועים במגילה קורים בשדה או בגורן: רות מלקטת בשדה, בועז פוגש את רות בשדה, רות באה אל הגורן של בועז.
וכך הרקע החקלאי של הסיפור במגילת רות הולם את האופי החקלאי של חג השבועות – חג הקציר.
● חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. בתקופת התלמוד, במהלך הקביעה של הלוח העברי, נקבע התאריך ו' בסיוון כזמן מתן תורה: "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה"(יומא ד ע"ב). מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין גיור של בני ישראל, שעד לאותו מעמד היו עבדים, ובמעמד הר סיני קיבלו את התורה והתחייבו לקיים אותה: "נעשה ונשמע"(שמות כד ז). מגילת רות מספרת על רות המואבייה, נוכרייה שהצטרפה לעם ישראל וקיבלה את ההתחייבות לעם ישראל ולאלוהי ישראל. ולכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות – הוא חג מתן תורה.
● הסבר אחר קשור לדוד המלך: על-פי המסורת, דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות. על-פי הסיפור במגילה, הייתה רות המואבייה סבתא רַבְּתָא של דוד המלך (דוד המלך היה הנין שלה), כפי שמפורט בפסוקים המסיימים את המגילה. ולכן ראוי ומתאים לקרוא בחג זה – הקשור להולדתו ולמותו של דוד המלך – את המגילה המספרת על מוצאו.
