רעש בקריאת המגילה
[א] אין נוהגין להרעיש בקריאת המגילה בעת זכירת הש"ץ המן ולא אחריה עד סיום התפלה.
[א] אין נוהגין. הרמ"א ז"ל במפתו (סי' תר"צ סעי"ז) העלה בשם האבודרהם ומרן הב"י ב' הא"ח, המנהג שנהגו להרעיש בזכירת הש"ץ המן וז"ל, ומזה נשתרבב המנהג שמכים המן כשקורים המגילה בבה"כ (אבודרהם) ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחנם הקבעו (ב"י בשם א"ח), אך הנה ראיתי לרבנו השת"ז (שם) דהשמיט דברי הרמ"א הנ"ל. וש"מ דלא ס"ל מנהג זה וכ"ה מנהגינו.
ואת"ש מנהגינו זה ע"פ הפרמ"ג בא"א (שם סעקכ"א) וז"ל, ומ"מ יצא שכרם בהפסדם שמבלבלין הרבה והש"ץ ישתוק בעוד שמכין וכו' וגם זה אין נכון שאסור לכתחילה להפסיק יותר מכדי נשימה שנקראת אגרת וכו' עכ"ל, והובא משמו גם במ"ב (שם סעקנ"ט) וכן הובא בספר מהרי"ל (הל' פורים דף קיז) שלא היה מקפיד להכות בהמן עיי"ש.
עוד ראיתי בס' אורחות יושר (פי"ט) שכ' והתריע ע"ז וכ' שלא יפה הם עושים [אלא שכ' בסו"ד שאם ירצו יכו אחר קריאת המגילה באמירת ארור המן וכו'. וזה לא כמנהגינו], ומביאו הרב יפה ללב (ח"ב סי' תר"צ אות טו) ועוד הביא מעוד אחרונים שהתריעו ע"ז וביותר מפני התקלות שיצאו מזה והוציאו כרוז בחתימת רבני העיר שלא להכות המן בשום צד עייש"ב, שו"ר למהר"א חזן בס' נוה שלום (דיני פורים סע"ז) שכתב ג"כ ב' האורחות יושר והיפ"ל הנ"ל נגד מנהג המרעישים באמירת המן ודבעיר אזמי"ר בטלו מנהג זה עיי"ש. וע"ע בהגהת השל"ה לס' עמק ברכה (עמ' רמו) ובס' נהר מצרים (הל' פורים אות י') משכב"ז.
שו"ר למהרש"ט גאגין ז"ל בספרו כתר שם טוב (ח"א עמ' תקמ"ב שלהי אות יא) שכ' דבלונדון אין מנהג כזה כלל [להכות המן] וכ' שם גם הטעם שבטלו מנהג זה. כן ראיתי בס' מנהגי אמשטרדם (הוצ' מכון י-ם תשס"א עמ' קמז אות יא) שכ' וז"ל לא הכו בהמן עכ"ל, עוד ראה בס' מנהגות וורמייזא (הוצ' הנ"ל – פורים עמ' רכא בהגהות שם) מש"כ שבמנהגים כאלו ראוי לבטלם מלקיימם עיי"ש, וע"ע בס' חיי אדם (הל' מגילה) שלא העלה מנהג זה שזכר הרמ"א הנ"ל דוק מיניה דלא ס"ל.
והנה ראיתי בכמה בתי כנסיות של בני עדתינו חדשים מקרוב באו שהחלו לזלזל במנהגינו זה ואין מקפידין על אלה המרעישים בזכירת המן, ומן הראוי לכל בעלי היכולת והשפעה למחות בזה בשפה ברורה ובדרכי נעם שהרי מבלבלים ומפסידים קריאת המגילה וכפי שהעלנו לעיל ובפרט שאין מנהגינו בזה מדור דור ולשומע ינעם.
כתיבת תגובה