פרשת קורח היא סמל המחלוקת. קורח ו-250 נשיאי העדה ודתם אבירם מעוררים בכל עוזה את אש המחלוקת.
מולם ניצבים משה ואהרון.
תלונת עדת קורח קשה מאוד: מדוע תתנשאו על קהל ה'!
תגובת משה "וישמע משה ויפל על פניו"
ובהמשך אומר לעדת קורח "בוקר ויודע ה' את אשר לו"
עלול הקורא הפשטני מדי לטעות ולחשוב כי משה נחרד מפני הטענות המופנות אליו ועל כן נופל על פניו,
וכי הוא נוקט בתכסיסי השהיה על מנת לחלץ עצמו מהמצר.
אך רש"י מסביר מייד שזהו עוון רביעי בידי ישראל, לאחר העגל, המתאוננים והמרגלים שקראנו השבת.
ומשה, חושש לבני ישראל, עד כמה יקבל ה' תחנוניו על עם ישראל.
ומוסיף רש"י ומסביר: בוקר ויודע ה' את אשר לו- והוא היה מתכווין לדחותם שמא יחזרו בהם.
שוב, לא לעצמו הוא דואג אלא לעם.
עם משה, אותגר גם אהרון. אהרון שהיה אוהב שלום ורודף שלום.
ונשים לב:
שאלות קורח על המזוזה בבית שמלא ספרים וטלית שכולה תכלת, מקורן בשיקול הגיוני וסביר.
גם תביעתו של קורח לקדימה על פני אליצפן בן עוזיאל, הנובעת מהיות קורח בן ליצהר המבוגר מעוזיאל
נעוצה בהיגיון סביר.
עוון המרגלים שהזכרנו יסודו בשיקול הגיוני- בדיקת הארץ בטרם הכניסה אליה.
אך ראו אלו תקלות הגיעו לבני ישראל בשל שיקולים הגיוניים סבירים אלו.
לכן, הפרשה הבאה לאחר פרשת קורח היא פרשת חוקת התורה.
"זאת חוקת התורה".
לאחר כל התקלות לבני ישראל שנבעו מהיגיון סביר, קובע ה':- גזרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר בה.
אני חושב שאמא יישמה בחייה את שני הלקחים העיקריים של פרשת קורח
ברחה מהמחלוקת כמשה וכענוונתו.
רדפה שלום כאהרון. בכל אשר יכלה ניסתה ליישר הדורים בין החולקים,
ונשמרה מיצירת מחלוקות, ע"י הקפדה על הימנעות מלשון הרע ורכילות.
אמונתה היתה תמימה וכך הדרך בה קיימה מצוות. גזרה היא מלפניו ואין לך רשות להרהר אחריו.
אמא היתה עיקרו של הבית.
מסירותה לאבא ומסירותו לה, תמיד היוו דוגמא לחיי זוגיות יפים.
חלקה גדול מאוד בלימוד התורה של אבא.
ועיקרו לא רק של בית אחד הייתה, אלא גם של בית הוריה
בשל מחלת אמה, ואת עזרתה הגישה גם בביתנו אנו, בתי ילדיה. טיפלה בנכדים ושמרה עליהם.
אמא נשאה בכל עול ללא טרוניות וללא מענות, ושם ה' שגור בפיה.
לכשנשאלה למצבה, תמיד ענתה בחיוך קטן: ברוך ה'.
בית הכנסת, בו אנו נמצאים, הוא מקום של חיבור בין אדם למקום. בו אנו מצווים להתפלל את תפילותינו.
אך בית הכנסת הוא גם חיבור בין אדם לחבירו. מתכנסים בו. לשם החיבור הראוי בין אדם למקום,
יש צורך בחיבור בין אדם לחברו-המנין הנדרש.
בית כנסת הוא במלוא תפארתו כאשר הוא מכיל מנין של אנשים. אז מתקיים יעודו.
קהילת בית כנסת זה בו אנו מתכנסים האכן מייצגת את החיבור שבין אדם למקום
ובין אדם לחברו. הקהילה, כמו במקרים אחרים, צמצמה שורותיה על מנת למלא את החסר
והראתה לנו, למשפחה, את מידת החסד המפעמת בה והראויה לציון. ועל כך תודתינו.
אני מקווה שהצלחתי לתאר מעט מדמותה של אמא ז"ל.
אך ניתן ללמוד על אמא גם ממשפחתה. אני יכול להעיד על מסירות משפחתה של אמא
משפחת מסוורי ומשפחת שער. ועל מידת העזרה שהגישו לנו. איך התיצבו כאיש אחד כל בני הדודים של אמא
ותרמו כל אחד בדרכו ובעיקר ממרצם הבלתי נדלה.
אובדנה של אמא קשה וחסרונה בולט ונסתלקה בגיל צעיר.
אך גזרה היא מלפניו ואין לנו רשות להרהר בה.
תהי נשמתה של אמא צרורה בצרור החיים.
כתיבת תגובה