r פירוש אור האפילה לפרשת תצוה - נוסח תימן

פירוש אור האפילה לפרשת תצוה

23 ינואר

כיצד מעשה החושן אורג בגד מעשה חושב מן הזהב ומן התכלת והארגמן ותולעת שני ושש על עשרים ושנים חוטין ארכו אמה רוחבו זרת וכופלו לשנים נמצא זרת על זרת מרובע וקובע בו ארבעה טורים של אבן המפורשים בתורה. ותופר שתי כתפות האפוד וקובע בו שתי אבני שהם והם משוקעות בבית של זהב, ומפתח עליהן שמות בני ישראל על כל אבן ששה שבטים כתולדותם, וכותב שם יוסף יהוסף כדי שיהיה על כל אבן כ"ה אות. והחשן על לבו ומחבר החשן והאפוד, בחוט של תכלת ובשלשלת של זהב בארבע טבעות למעלה מכתיפיו וארבע למטה תחת ידיו והמזיח החשן מעל האפוד לוקה שנ' ולא יזח החשן מעל האפוד, ותרגם אונקלוס דלא יתפרק חושנא נראה לנו שלא היה סובר שזו מצות לא תעשה. ואמרו שהאבנים האלו נחרטו בשמיר והיה בעל חי קטן כתבנית השעורה ויש לו צפורן וכל מקום שיגע בו הצפורן מיד הוא שוקע שנ' בצפורן שמיר חרושה, וזה מסודות הטבע ומסגולות בעלי החיים שהמקום שהוא עובר עליו נעשה נמוך מבלי שיחסר גוף האבן. ותרגום תרשיש, כרום ימא, והוא עוף הנקרא טווס ונוצתו שחורה מבריקה ובכל נוצה נקודה משולשת נוטה אל הכחלות, וכך היה גוון האבן הזו, ועוף זה אינו נמצא אלא באיי הים. והאבנים האלו היה כתוב על כל אבן שם אחד השבטים, והרי האותיות חסרות טית וצאד וכתבו עם ראובן על אבן אודם אברהם יצחק יעקב בגלל הצאד, ועל אבן ישפה עם בנימין שבטי ישורון בגלל הטית כדי שישלמו אותיות אלף בית בשביל התשובות לשאלת אורים ותומים כמו שיתבאר בפסוק ולפני אלעזר הכהן יעמד.

0