ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה, נצטוה משה בתחלה בעשיית הארון, וכשאמר לבצלאל לעשות הארון אמר לו בצלאל היאך יעשהו וישאר מונח בלי מקום אלא ראוי לעשות לו אהל תחלה כדי שיוכנס אליו, והנה בצלאל בחכמתו התחיל במעשה המשכן ואח"כ עשה את הארון, לפיכך נקרא בצלאל בצלם אל. ויעש בצלאל את הארון, נצטוו ישראל בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום שאין נושאין אותו על הבהמה ולא על העגלות אלא על כתפיהן שנ' בכתף ישאו, ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה נפרץ פרץ בעוזא, ולמה נפרץ לפי שהיה עוזא יודע ולא הזכיר לדוד, ולמה שכח דוד ונשאו על העגלה לפי שנתגאה ואמר אין ענין אחד מכל עניני התורה נסתר ממני שנ' כי כל משפטיו לנגדי יצתה בת קול ואמרה חייך שאתה טועה בדבר שהתינוקות של בית רבן יודעין אותו ולפיכך טעה, כשנושאין את הארון נושאין פנים כנגד פנים ואחוריהן לחוץ ונזהרין שלא ישמטו הבדים מן הטבעות שהמסיר את הבדים מתוך הטבעות לוקה שנ' בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו. אבן היתה בקדש הקדשים במערבו ושתיה היתה נקראת והיא היתה גבוהה מן הארץ טפח ועליה היה הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן ושמן המשחה וספר תורה וכל אלו לא חזרו בבית שני, ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקדש ולא היו נשאלין בהן שנאמר עד עמוד כהן לאורים ותומים ולא היו עושין אותן אלא כדי להשלים שמנה בגדים של כהן גדול כדי שלא יהיה מחוסר בגדים. ויעש שני כרובים זהב, האמונה במציאות המלאכים נספחת לאמונת מציאות האלהות, ובכך תתקיים הנבואה והתורה, וכדי לחזק את היסוד הזה אמר יתעלה לעשות על הארון שני כרובים כדי לחזק מציאות המלאכים באמונת ההמון, ואלו היה צורת כרוב אחד היו חושבים בו שהוא צורת אלוה נעבד כמו שהיו עושים עובדי ע"ז, וכיון שעשה שני כרובים עם קיום האחדות תתקיים הדעה במציאות המלאכים ושהם רבים.
כתיבת תגובה