נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה, פרשה זו במי שנהנה בדבר מן הקדש בשגגה שמעל ומשלם קרן וחומש ומביא איל לאשם והוא הנקרא אשם מעילות. ונפש כי תחטא ועשתה אחת וכו', פרשה זו במי שלא ידע אם חטא ונתחייב חטאת קבועה או לא חטא הרי זה מביא איל לאשם והוא נקרא אשם תלוי. אָשָם הוא אָשֹם אָשַם לה'. אחד לכהנים והוא שיביא דמיו כסף, כמו שנ' כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיה, ואחד לבעליו והוא הכפרה, ואחד לה' והן האימורין. נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו, פרשה זו במי שכפר ממון חבירו ונשבע עליו והוא אמרם שבועת הפקדון כיצד כגון מי שיש ממון חבירו בידו בין פקדון בין מלוה או גזלו או עשקו או מצא לו אבדה ולא החזירה ותבעו וכפר הרי זה עובר בלא תעשה שנ' ולא תכחשו זו אזהרה לכפירת ממון ואין לוקין על לאו זה, ואם נשבע על שקר עובר על לאו אחר שנ' ולא תשקרו זו אזהרה שניה לנשבע על כפירת ממון ושבועה זו היא הנקראת שבועת הפקדון, וחייב לשלם הקרן שכפר בו וחומש ומקריב אשם ודאי בין בשוגג בין במזיד שנ' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד, ולא נאמר בו ונעלם לחייב השוגג כמזיד. ומה היא תשומת יד זה ששלח ידו בממון חברו וכפר, ואשם זה הוא איל ונקרא אשם גזילות. וחמישיתו יוסף עליו, כלומר הוא וחומשו חמשה, וחייב על כל כפירה חומש. והאשמות חמשה הן, אשם מעילות אשם גזילות אשם שפחה חרופה אשם מצורע אשם נזיר, והששי אשם תלוי, איזהו גוזֵל זה הלוקח ממון חבירו בחזקה שלא ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון אצלו בחזקה ולא החזירו. ואמרו וחמישיתיו אם נשבע על החומש משלם חומש וחומשו עד שיתמעט החומש ולא יהיה בו שוה פרוטה. איזהו עושק זה שבא ממון חברו לידו ברצון הבעלים ואח"כ תבעוהו וכבש הממון אצלו בחזקה ולא החזירו אם נשבע עליו משלם חומשו וחומשו חומשו עד שיתמעט החומש משוה פרוטה.